במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Clinical Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לרמות ויטמין D בדם האם בזמן היריון עשויה להיות השפעה על הסיכון ארוך הטווח לשברים בצאצאים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים דיווחו על קשר בין רמות ויטמין D בדם האם בזמן הריון ובין בריאות העצם. במחקר Vitamin D in Pregnancy דווח על השפעות שונות מגדרית של רמות ויטמין D בדם האם ובין פרופיל הסיכון לשברים בצאצאים בגיל 10 שנים. לאור זאת, הם ביקשו לקבוע את הקשר בין רמות ויטמין D בדם האם ובין הסיכון לשברים בצאצאים בגיל 16 שנים במדגם זה.
מדגם המחקר כלל 475 זוגות אם-ילד שגויסו למחקר VIP בדום-מזרח אוסטרליה. דגימות דם אימהי נלקחו בעת הגיוס למחקר (לפני שבוע 16 להיריון) ו/או לאחר 28-32 שבועות היריון ובחנו את רמות ויטמין D. היארעות שברים מאושרת בבדיקות הדמיה בילדים נקבעו מתאריך הלידה (2002-2004) ועד ל-16 ביולי, 2019.
ניתוח סטטיסטי שימש לקביעת הקשר בין רמות ויטמין D בדם האם ובין סיכון לשברים בילדות, כאשר המודלים הסופיים כללו את גיל האם בעת הגיוס למחקר, מין הצאצא, משקל לידה ועונת דגימת דם לקביעת רמות ויטמין D.
החוקרים אספו נתונים אודות 400 ילדים (גיל ממוצע של 16.1 שנים), כאשר 122 ילדים (30.5%) חוו לפחות שבר אחד. רמות ויטמין D גבוהות יותר בדם האם בהריון מוקדם לוו בסיכון מופחת לשברים בבנים עם ירידה של 13% בסיכון לשבר לכל עליה של 10 ננומול/ליטר ברמות ויטמין D בדם (יחס סיכון של 0.87, רווח בר-סמך 95% של 0.77-0.99); הדפוס בבנות היה הפוך (יחס סיכון של 1.10, רווח בר-סמך 95% של 1.00-1.22). בהריון מתקדם, ריכוז גבוה יותר של ויטמין D בדם האם לווה בסיכון מוגבר לשברים בבנות (יחס סיכון של 1.14, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.24).
החוקרים קוראים לנקוט משנה זהירות בפירוש הממצאים לאור מגבלות המחקר, אך מדווחים כי קיים הבדל מגדרי בקשר בין רמות ויטמין D בדם האם בזמן הריון ובין הסיכון לשברים, כאשר רמות ויטמין D גבוהות לוו בסיכון מופחת לשברים בבנים אך בסיכון מוגבר לשברים בבנות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!