מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי בילדים עם היפרפלזיה מולדת של האדרנלים, טיפול באנאלוג ל-GnRH אינו פוגע בצפיפות העצם ועשוי להשפיע לטובה על הגובה של ילדים בהם תועדה התבגרות מינית מוקדמת.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של אנאלוגים ל-GnRH על צפיפות העצם במסגרת מחקר אורכי שכלל חולים עם היפרפלזיה מולדת של האדרנלים.
מדגם המחקר כלל 61 חולים עם הצורה הקלאסית של היפרפלזיה מולדת של האדרנל עקב חסר 21-Hydroxylase (20 חולים טופלו באגוניסטים ל-GnRH) אשר היו במעקב עם בדיקת DXA בתחילת גיל ההתבגרות, עם השגת גובה סופי ובמהלך בגרות מוקדמת.
התוצא העיקרי היה צפיפות עצם בכל הגוף, עמוד שדרה מותני, צוואר ירך, כלל ירך ורדיוס דיסטאלי לאחר השגת גובה סופי.
החוקרים מדווחים כי 20 חולים טופלו באנאלוגים ל-GnRH לפרק זמן ממוצע של 4.5 שנים. מהנתונים עולה כי אין הבדלים בצפיפות העצם בין מטופלים באנאלוגים ל-GnRH ובין אלו שלא טופלו בתכשירים אלו בכל האתרים שנבחנו לאחר השגת גובה סופי.
מתוצאות בדיקות DXA במהלך בגרות מוקדמת עלה כי חלו ירידות במדדי צפיפות עצם בכלל הגוף (p=0.01), עמ”ש מותני (p<0.001), צוואר ירך (p=0.06), כלל ירך (p=0.009) ורדיוס דיסטאלי (p=0.05).
החוקרים זיהו קורלציה בין טיפול באנאלוג ל-GnRH ובין שיפור גובה סופי בהשוואה לגובה הצפוי בתחילת התבגרות מינית לאחר תקנון לממוצע גובה ההורים (p=0.02). החולים בשתי הקבוצות השיגו גובה דומה בבגרות.
לסיכום, בילדים עם היפרפלזיה מולדת של האדרנל, מתן אנאלוגים ל-GnRH אינו פוגע בצפיפות העצם. עם זאת, צפיפות העצם יורדת עם הזמן ובמהלך העשור השני והשלישי לחיים, ככל הנראה עקב מינונים סופרה-פיזיולוגיים של גלוקוקורטיקואידים. בילדים עם היפרפלזיה מולדת של האדרנל והתבגרות מינית מוקדמת ישנה תועלת לטיפול באנאלוגים ל-GnRH לאור השפעה חיובית של הטפול על הגובה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!