במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למגדר השפעה על הסיכון לאי-ספיקת לב לאחר תסמונת כלילית חדה, כאשר בנשים סיכון גבוה יותר להתפתחות אי-ספיקת לב לעומת גברים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות ההשפעה של מגדר על רימדולינג לבבי לאחר תסמונת כלילית חדה וההשפעה על הסיכון לאי-ספיקת לב.
מחקר CORALYS הינו מחקר רב-מרכזי, רטרוספקטיבי, תצפיתי, שכלל חולים שאושפזו בשל תסמונת כלילית חדה והופנו להתערבות כלילית מילעורית. התוצא העיקרי של המחקר היה אשפוזים בשל אי-ספיקת לב, כאשר תמותה מכל-סיבה ותוצא משולב של היארעות אשפוז עקב אי-ספיקת לב ותמותה קרדיווסקולארית שימשו כתוצאים משניים.
מדגם המחקר כלל 14,699 משתתפים, מהם 69% גברים. הנשים היו מבוגרות יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם וסוכרת ושכיחות נמוכה יותר של עישון פעיל. היסטוריה של אוטם לבבי, אוטם לבבי עם עליות מקטע ST ומחלה רב-כלית הייתה פחות נפוצה נשים.
לאחר חציון מעקב של 2.9 שנים, בנשים תועדה היארעות גבוהה יותר של אשפוזים בשל אי-ספיקת לב והיארעות התוצא המשולב של אשפוז עקב אי-ספיקת לב או תמותה קרדיווסקולארית ומגדר נקבי זוהה כגורם מנבא בלתי-תלוי לאשפוז בשל אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.50) ותמותה קרדיווסקולארית או אשפוז עקב אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 1.18, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.37).
מניתוח רב-משתני עלה כי מנבאים של אי-ספיקת לב בגברים ובנשים כללו סוכרת, היסטוריה של ממאירות, מחלת כליות כרונית, פרפור פרוזדורים, רה-וסקולריזציה מלאה ומקטע פליטה של חדר שמאל. מחלת ריאות חסימתית כרונית (יחס סיכון של 2.34, רווח בר-סמך 95% של 1.70-3.22) וטיפול במשתנים (יחס סיכון של 1.61, רווח בר-סמך 95% של 1.27-2.04) זוהו כמנבאים של אי-ספיקת לב בגברים, בעוד שהיסטוריה של אוטם לבבי קודם (יחס סיכון של 1.46, רווח בר-סמך 95% של 1.08-1.97) וטיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין (יחס סיכון של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.49-0.96) זוהו כמנבאים בנשים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בנשים סיכון מוגבר לאי-ספיקת לב לאחר תסמונת כלילית חדה וכי למגדר השפעה משמעותית על הקשר בין הסיכון לאוטם לבבי ואי-ספיקת לב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!