שינויים ברשתית מעידים על מחלת פרקינסון עתידית (Neurology)

מחקר חדש הראה כי שינויים ברקמות הרשתית הידועים כקשורים למחלת הפרקינסון עלולים להתרחש עד 7 שנים טרם הופעת התסמינים הקליניים של המחלה

מחקר חדש הראה כי שינויים ברקמות הרשתית הידועים כקשורים למחלת הפרקינסון (PD) עלולים להתרחש עד 7 שנים טרם הופעת התסמינים הקליניים של המחלה. באמצעות בינה מלאכותית, ניתחו החוקרים הדמיות רשתית ונתונים קליניים תואמים בכדי לזהות את השינויים ברשתית בקרב מטופלים עם מחלת פרקינסון ובקרב אנשים בריאים שפיתחו את המחלה כעבור מספר שנים.

מחקר זה, כמו מחקרים קודמים, הראה ש-PD קשורה להידלדלות שכבת תאי הגנגליון הפנימית (GCIPL – Ganglion cell-inner plexiform layer) ברשתית, אך בנוסף הוא זיהה שינויים בשכבה הגרעינית הפנימית (INL – Inner nuclear layer). המחקר פורסם ב-Neurology ב-21 באוגוסט, 2023.

החוקר הראשי, ד”ר זיגפריד וגנר, מומחה לרפואת עיניים, בית החולים Moorfields Eye, אמר כי הוא חושב שאנו עדיין במרחק של כמה שנים מהמרת תוצאות המחקר לניבוי מחלה עבור המטופלים, אך “הדבר החשוב ביותר הוא שישנם שינויים ברשתית של אנשים שמפתחים את מחלת הפרקינסון כעבור מספר שנים”.

במסגרת המחקר, החוקרים השתמשו בבדיקת OCT בכדי לזהות שינויים ברשתית בקרב מטופלים עם PD (700 מטופלים עם PD ו-105,770 ביקורות). לאחר התאמה לגיל, מין, מוצא אתני, יתר לחץ דם וסוכרת, נמצא כי למטופלים עם PD היה GCIPL דק יותר באופן משמעותי, ובנוסף, עובי INL מופחת. בנוסף, המחקר כלל 50,405 משתתפים מהביובנק הבריטי ללא היסטוריה של PD, שביצעו סריקת רשתית, מתוכם, 53 אובחנו עם PD במהלך תקופת המחקר.

תוצאות המחקר הראו כי קיים קשר בין אבחנות חדשות של PD לבין עובי GCIPL מופחת (HR 0.62, P = 0.002) ולבין INL דק יותר (HR 0.66, P = 0.002). קשר זה נשמר גם בקרב אנשים שהתסמינים הקליניים של המחלה התפתחו לאחר שנתיים מסריקת הרשתית.

כתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן