טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי אצטיל-כולין-אסטרז כנגד דמנציה עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים, עם עדויות המצביעות בפרט על הפחתת אשפוזים עקב אי-ספיקת לב ורה-וסקולריזציה כלילית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעכבי אצטיל-כולין-אסטרז משמשים לטיפול בחולים עם דמנציה בדרגה קלה-עד-בינונית במטרה לשפר תפקוד קוגניטיבי, אך ברדיקרדיה, הפרעות הולכה ותת לחץ דם הן תופעות לוואי אפשריות לאור גירוי קולטן מוסקריני בפריפריה. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון תוצאים קליניים לבביים בחולים עם דמנציה תחת טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי אצטיל-כולין-אסטרז.
המחקר הרטרוספקטיבי, תצפיתי, כלל שתי קבוצות: חולים עם דמנציה בשל תמונה טיפוסית או לא-טיפוסית של מחלת אלצהיימר, או ביקורות ללא פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי.
התוצא העיקרי היה משלב של תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי חד לא-פטאלי, רה-וסקולריזציה כלילית, הופעת אירוע מוחי ו/או אירוע מוחי איסכמי חולף ואשפוז עקב אי-ספיקת לב לאורך מעקב ממוצע של 3.1 שנים. תוצאי סיום משניים כללו את כל אחד מהמרכיבים הפרטניים של התוצא העיקרי, תמותה כוללת, תמותה שאינה עקב מחלות לב וכלי דם והיארעות השתלת קוצב לב.
כל קבוצה כללה 221 חולים עם דמיון בין הקבוצות בגיל, מין וגורמי סיכון קרדיווסקולאריים עיקריים.
סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים תועדו ב-24 חולים עם דמנציה (2.1 מקרים ל-100 שנות-מטופל), בהשוואה ל-56 ביקורות (5.9 מקרים ל-100 שנות-מטופל) (p=0.036). ההבדל הנ”ל נבע בעיקר מהבדלים בשיעורי רה-וסקולריזציה כלילית (3.2% לעומת 6.8%, בהתאמה) ואשפוזים עקב אי-ספיקת לב (4.5% לעומת 14.5%, בהתאמה).
כצפוי, תמותה שאינה עקב מחלות לב וכלי דם הייתה גבוהה יותר משמעותית בקבוצת המקרים, בהשוואה לביקורות (13.6% לעומת 2.7%, p=0.006).
לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בתוצאים משניים אחרים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם דמנציה, טיפול במעכבי אצטיל-כולין-אסטרז עשוי להגן מפני סיבוכים קרדיווסקולאריים, בפרט הפחתת אשפוזים עקב אי-ספיקת לב ורה-וסקולריזציה כלילית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!