במאמר שפורסם בכתב העת Hypertension מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר הפוך בין רמות קורטיזול בדם האם ובין מדדי לחץ דם בצאצא, כאשר הממצאים היו בולטים במיוחד בקרב בנים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חשיפה גלוקוקורטיקואידים סינתטיים בשלבים מאוחרים של ההיריון עשויה להיות מלווה במדדי לחץ דם גבוהים יותר בצאצא. השערת המחקר הייתה כי קיים קשר בין רמות קורטיזול אנדוגניות ובין מדדי לחץ דם בצאצא ומטרת החוקרים הייתה לבחון את הקשר בין רמות קורטיזול בגוף האם בטרימסטר השלישי ובין מדדי לחץ דם בצאצא.
מדגם המחקר כלל 1,317 זוגות אם-ילד ממדגם Odense Child Cohort, מדגם פרוספקטיבי תצפיתי. רמות קורטיזול בדם האם ורמות קורטיזול וקורטיזון באיסוף שתן לאורך 24 שעות נבחנו בשבוע 28 להיריון. לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי של הצאצא נמדד בגיל 3 חודשים, 18 חודשים, 3 שנים ו-5 שנים.
החוקרים מדווחים כי לא זוהו קשרים מובהקים סטטיסטית בין רמות קורטיזול באם ובין לחץ דם בצאצא. עם זאת, מניתוח הנתונים בבנים עלה כי כל עליה של 1 ננומול/ליטר בריכוז קורטיזול בדם האם לוותה בירידה בממוצע לחץ דם סיסטולי (β = -0.003 mmHg, רווח בר-סמך 95% של 0.005- עד 0.0003-) ובלחץ דם דיאסטולי (β = -0.002 mmHg, רווח בר-סמך 95% של 0.004- עד 0.0004-) לאחר תקנון לערפלנים.
בגיל 3 חודשים, רמות גבוהות יותר שם קורטיזול בדם האם נקשרו בקשר מובהק סטטיסטית עם לחץ דם סיסטולי נמוך יותר (β = -0.010 mmHg, רווח בר-סמך 95% של 0.01- עד 0.004-) ועם לחץ דם דיאסטולי נמוך יותר (β = -0.010 mmHg, רווח בר-סמך 95% של 0.012- עד 0.011-) בבנים לאחר תקנון לערפלנים, אשר נותר מובהק סטטיסטית לאחר תקנון לערפלנים אפשריים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי רמות קורטיזול פיזיולוגיות בדם האם אינן מהוות גורם סיכון לערכי לחץ דם גבוהים יותר בצאצא עד גיל חמש שנים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!