במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי קצר מפחית חרדה ודיכאון ומשפר איכות חיים על-רקע מחלה לבבית והיענות לשיקום לב, לצד הפחתת אשפוזים קרדיווסקולאריים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם שיקום לבבי אמבולטורי בשילוב עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי להפחית חרדה ודיכאון, בהשוואה לשיקום לבבי סטנדרטי.
החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, אקראי ומבוקר, שכלל 147 חולים עם מחלת לב (67% גברים, גיל ממוצע של 54 שנים), רובם עם מחלת לב כלילית (92%) עם מצוקה פסיכולוגית שהוגדרה לפי מדד HADS (או Hospital Anxiety and Depression Scale) לחרדה או דיכאון של 8 נקודות ומעלה. המשתתפים חולקו באקראי לחמישה מפגשי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם שיקום ריאתי (74 חולים) או שיקום לבבי בלבד (73 חולים). חולים עם מצוקה חמורה או אבחנה פסיכיאטרית הוצאו מהמחקר.
ההתערבות ניתנה ע”י אחיות ממחלקות קרדיולוגיות עם אימון קוגניטיבי-התנהגותי ותחת השגחה של פסיכולוג. עוד נכללה קבוצת ייחוס של 41 חולים ללא מצוקה פסיכולוגית שהשלימו שיקום לבבי סטנדרטי במטרה לבחון את ההשפעה של מרווח הזמן על מדדי HADS.
התוצא העיקרי היה מדד HADS לאחר שלושה חודשים.
מהנתונים עולה כי מדד HADS השתפר יותר בזרוע ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (מדד HADS ממוצע השתפר ב-8.0 נקודות, לעומת 4.1 נקודות, P<0.001). ההבדל בין הקבוצות נשמר לאחר שישה חודשים.
בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות תועדה היענות גבוהה יותר לשיקום לבבי (p=0.003), עם שיפור גדול יותר באיכות החיים על-רקע לבבי לאחר שישה חודשים (p<0.01) וירידה משמעותית בשיעור אשפוזים חוזרים על-רקע לבבי לאחר 12 חודשים (p<0.01). בקבוצת הייחוס לא תועד שינוי משמעותי במדדי HADS לאורך הזמן.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הינה התערבות פשוטה וקלה ליישום, העשויה להקל על חרדה ודיכאון בקרב חולים צעירים עם מחלת לב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!