במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים המאושפזים באבחנה של אוטם לבבי עם עליות מקטע ST, גורמים המנבאים סיכון מוגבר להתפתחות אי-ספיקת לב במהלך האשפוז כוללים טכיקרדיה חדרית, דלקת ריאות שנרכשה בקהילה, מקטע פליטה של חדר שמאל ורמות NT-proBNP.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-ספיקת לב הינה סיבוך חמור של STEMI, כאשר ההיארעות של סיבוך זה תלויה במיקום האוטם הלבבי, עם שכיחות גבוהה במיוחד במקרים של אוטם לבבי חד עם מעורבות קיר קדמי. עם את, גורמים המנבאים אי-ספיקת לב באשפוז בחולים עם אוטם קיר קדמי אינם מוגדרים היטב.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לזהות גורמים המנבאים אי-ספיקת לב במהלך האשפוז בחולים עם STEMI עם מעורבות קיר קדמי.
מדגם המחקר כלל 714 חולים עם אבחנה של STEMI של קיר קדמי אשר עברו התערבות כלילית מילעורית בין ינואר 2013 ועד אוגוסט 2019. החוקרים חילקו את החולים לאלו עם אי-ספיקת לב ואלו ללא אי-ספיקת לב ובחנו מדדים קליניים לזיהוי גורמים המנבאים אי-ספיקת לב.
מבין 714 החולים שנכללו במחקר הנוכחי (גיל ממוצע של 61 שנים; 80.7% גברים), 387 (54.2%) אובחנו עם אי-ספיקת לב באשפוז.
מניתוח סטטיסטי עלה כי פרפור חדרים (יחס סיכויים של 5.66, p>0.001) היה הגורם המנבא המשמעותי ביותר של אי-ספיקת לב באשפוז. דלקת ריאות שנרכשה בקהילה (יחס סיכויים של 4.72, p<0.001), גיל החולה (יחס סיכויים של 1.03, P<0.001), מקטע פליטה של חדר שמאל (יחס סיכויים של 0.96, p<0.001) ושיא רמות NT-proBNP (יחס סיכויים של 1.06, p=0.006) נקשרו באופן בלתי-תלוי עם הסיכון לאי-ספיקת לב באשפוז.
החוקרים מסכמים וכותבים כי פרפור חדרים הינו הגורם המנבא המשמעותי ביותר להתפתחות אי-ספיקת לב בחולים המאושפזים בתמונה של STEMI. גורמי סיכון נוספים כללו דלקת ריאות שנרכשה בקהילה, גיל, מקטע פליטה של חדר שמאל ושיא רמות NT-proBNP.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!