במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים ומחלת כבד כרונית, טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים כמשפחה מלווה בסיכון נמוך יותר לאשפוז בשל אירוע מוחי איסכמי/תסחיף סיסטמי ואירועי דמם מג’ורי, בהשוואה לטיפול בקומדין. עם זאת, תועדו הבדלים בשיעורי היארעות תוצאים קליניים בין נוגדי-קרישה פומיים ישירים פרטניים ובין קומדין.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות מאזן סיכון-תועלת של נוגדי-קרישה פומיים ישירים לעומת קומדין ובין נוגדי-קרישה פומיים ישירים בחולים עם פרפור פרוזדורים ומחלת כבד כרונית.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל חולים עם פרפור פרוזדורים ומחלת כבד כרונית, אשר נכללו במאגר נתונים אמריקאי גדול בין תחילת שנת 2011 ועד סוף שנת 2017. החוקרים בחנו את היעילות והבטיחות של נוגדי-קרישה פומיים ישירים, תחילה כמשפחה ולאחר מכן של כל תכשיר בנפרד, בהשוואה לקומדין, בחולים עם פרפור פרוזדורים ומחלת כבד כרונית.
התוצאים העיקריים כללו אשפוז בשל אירוע מוחי איסכמי/תסחיף סיסטמי ואשפוז עקב דימום מג’ורי.
מדגם המחקר כלל 10,209 משתתפים, מהם 4,421 (43.2%) תחת טיפול בקומדין, 2,721 (26.7%) תחת Apixaban, 2,211 (21.7%) תחת Rivaroxaban ו-851 (8.3%) תחת Dabigatran.
שיעורי היארעות אירוע מוחי איסכמי/תסחיף סיסטמי ל-100 שנות-אדם עמדו על 2.2, 1.4, 2.6 ו-4.4 מקרים עם נוגדי-קרישה פומיים ישירים כמשפחה, Apixaban (אליקוויס), Rivaroxaban (קסרלטו) וקומדין, בהתאמה. שיעורי ההיארעות של אירועי דמם מג’ורי ל-100 שנות-אדם עמדו על 7.9, 6.5, 9.1 ו-15.0 עם נוגדי-קרישה פומיים ישירים כמשפחה, Apixaban, Rivaroxaban וקומדין, בהתאמה.
מניתוח סטטיסטי עלה כי הסיכון לאשפוז בשל אירוע מוחי איסכמי/ או תסחיף סיסטמי היה נמוך יותר משמעותית עם נוגדי-קרישה פומיים ישירים כמשפחה (יחס סיכון של 0.64, רווח בר-סמך 95% של 0.46-0.90) או Apixaban (יחס סיכון של 0.40, רווח בר-סמך 95% של 0.19-0.82) בהשוואה לטיפול בקומדין. עם זאת, לא זוהה הבדל מובהק סטטיסטית בין Rivaroxaban ובין קומדין או בין Rivaroxaban ובין Apixaban.
בהשוואה לקומדין, הסיכון לאשפוז בשל דימום מג’ורי היה נמוך יותר על תרופות ממשפחת נוגדי-קרישה פומיים ישירים (יחס סיכון של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.58-0.82), עם Apixaban (יחס סיכון של 0.60, רווח בר-סמך 95% של 0.46-0.78) ועם Rivaroxaban (יחס סיכון של 0.79, רווח בר-סמך 95% של 0.62-1.0). עם זאת, הסיכון לאשפוז בשל דימום מג’ורי היה גבוה יותר עם Rivaroxaban לעומת Apixaban (יחס סיכון של 1.59, רווח בר-סמך 95% של 1.18-2.14).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם פרפור פרוזדורים ומחלת כבד כרונית, טיפול בתרופות ממשפחת נוגדי-קרישה פומיים ישירים מלווה בסיכון נמוך יותר לאשפוזים בשל אירוע מוחי איסכמי או תסחיף סיסטמי ואירועי דמם מג’ורי, בהשוואה לטיפול בקומדין. עם זאת, היארעות תוצאים קליניים בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים ומחלת כבד כרונית הייתה שונה בין תכשירים שונים ממשפחת נוגדי-קרישה פומיים ישירים ובין קומדין ובהשוואות ראש-בראש בין נוגדי-קרישה פומיים ישירים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!