בחולים עם היסטוריה קודמת של הפרעות פסיכיאטריות סיכון מוגבר להתפתחות תסמינים ממושכים לאחר זיהום בנגיף הקורונה (Long-COVID), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות רבות באשר לאשר לקשר בין הפרעות פסיכיאטריות קודמות ובין Long-COVID. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר הנ”ל במדגם גדול יותר ולאורך פרק זמן ארוך יותר לאחר הזיהום הנגיפי.
מדגם המחקר כלל 6,015 מבוגרים ששרדו COVID-19 והשלימו שאלון עצמי בין יולי ועד ספטמבר בשנת 2021, כולל 2,149 חולים (35.7%) עם Long-COVID. מבין כלל החולים שלקחו חלק במחקר, 1,067 חולים (17.7%) היו עם היסטוריה של הפרעה פסיכיאטרית.
יחס ההימצאות של Long-COVID בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית קודמת עמד על 1.09 (רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.18). החוקרים זיהו אינטראקציה מובהקת סטטיסטית בין אבחנה קודמת של הפרעה פסיכיאטרית ובין משך התקופה לאחר הזיהום בה הופיעו תסמינים עקב הזיהום הנגיפי (p<0.001).
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית קודמת הסיכון להתפתחות Long-COVID עשוי להישאר לאורך פרק זמן ארוך יותר, בהשוואה לחולים ללא הפרעות פסיכיאטריות קודמות. יחס ההימצאות בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית קודמת בהשוואה לחולים ללא הפרעה פסיכיאטרית קודמת עמד על 1.05 (רווח בר-סמך 95% של 0.93-1.19) במהלך החודש הראשון, 1.00 (רווח בר-סמך 95% של 0.86-1.15) לאחר 1-3 חודשים, 1.06 (רווח בר-סמך 95% של 0.89-1.25) לאחר 3-6 חודשים, 1.11 (רווח בר-סמך 95% של 0.95-1.31) לאחר 6-12 חדשים ו-1.08 (רווח בר-סמך 95% של 0.84-1.40) לאחר שנה ומעלה.
ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות קודמות, הדבקה בנגיף קורונה מלווה בסיכון מוגבר לתסמינים גופניים לאחר הזיהום אקוטי. יתרה מזאת, חולים עם הפרעות פסיכיאטריות קודמות עלולים להיות בסיכון מוגבר לפרק זמן ארוך יותר להתפתחות Long-COVID, בהשוואה לאלו ללא הפרעה פסיכיאטרית קודמת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!