במאמר שפורסם בכתב העת Cardiology Research מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Semaglutide פומי (ריבלסוס) מביא לשיפור משקל הגוף, לחץ דם, המוגלובין מסוכרר, פרופיל שומנים והפרשת חלבון בשתן בחולים עם השמנה וסוכרת מסוג 2, בפרט בקרב אלו שלא טופלו בעבר באנאלוגים לקולטן ל-GLP-1.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול ב-Liraglutide (ויקטוזה) הפחית סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים והתקדמות מחלת כליות כרונית. הטיפול ב-Semaglutide פעם בשבוע הפחית סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים וסיבוכים כלייתיים ועל-סמך העדויות הללו, ההנחיות ממליצות על טיפול באנאלוגים ל-GLP-1 בחולי סוכרת מסוג 2 במטרה להפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים וכלייתיים. הטיפול הפומי ב-Semaglutide (ריבלסוס) ניתן פעם ביום והוכח ועדויות בספרות מעידות כי הטיפול מפחית סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים. עם זאת, אין נתונים אודות ההשפעה על תוצאים כלייתיים וגורמי סיכון מטבוליים למחלות לב וכלי דם.
החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל חולים שטופלו בריבלסוס בין מרץ 2021 ועד יוני 2022 והשוו את המדדים המטבוליים בתחילת המחקר אל מול הנתונים לאחר 3 ו-6 חודשים מתחילת הטיפול הפומי.
מדגם המחקר כלל 47 חולים שקיבלו את הטיפול הפומי בריבלסוס.
משקל הגוף פחת משמעותית לאחר 3 ו-6 חודשים מהתחלת הטיפול התרופתי ולחץ הדם הסיסטולי ירד משמעותית לאחר שישה חודשים. ריכוז המוגלובין מסוכרר נטלה לירידה לאחר שלושה חודשים וירד משמעותית לאחר שישה חודשי טיפול.
באשר לפרופיל השומנים, החוקרים מדווחים על ירידה משמעותית בריכוזי LDL לאחר שישה חודשי טיפול ותועדה מגמת ירידה בריכוז כולסטרול שאינו HDL לאחר שישה חודשים.
יחס אלבומין:קריאטינין בשתן נטלה לרדת לאחר 3 חודשים ו-6 חודשים.
השינויים המטבוליים החיוביים הללו נטו להיות בולטים יותר בחולים שמעולם לא טופלו באנאלוגים ל-GLP-1, בהשוואה לחולים שהחליפו לטיפול הפומי מזריקה תת-עורית קודם באנאלוגים ל-GLP-1.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול בריבלסוס מביא לאיזון גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם בחולים עם סוכרת מסוג 2 והשמנה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!