תסמיני קוביד ארוך מופיעים ב-29% מהמחלימים, גם בחולים צעירים (BMJ)

מחקר חדש מראה עומס ניכר של תסמיני קוביד ארוכי טווח, במיוחד עייפות ופגיעה נוירוקוגניטיבית, אפילו בקרב מבוגרים צעירים ובני גיל העמידה שסבלו מחלה קלה

מחקר שפורסם היום ב-BMJ מראה עומס ניכר של תסמיני קוביד ארוכי טווח, במיוחד עייפות ופגיעה נוירוקוגניטיבית (“ערפל מוחי”), כ-6 עד 12 חודשים לאחר המחלה – אפילו בקרב מבוגרים צעירים ובני גיל העמידה שסבלו מזיהומים קלים. צוות המחקר ניתח תשובות לסקר שנערך עם 11,710 מבוגרים בגילאי 18 עד 65 שחיו בדרום מערב גרמניה, שנבחנו כחיוביים ל-COVID-19 מ-1 באוקטובר 2020 ועד 1 באפריל 2021. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 44.1 שנים, 58.8% היו נשים, 56.8% היו מועסקים במשרה מלאה לפני המגיפה, 77.5% לא נזקקו לטיפול רפואי עבור הזיהום שלהם, 19.0% נזקקו לטיפול חוץ, ופחות מ-4% אושפזו. מצבים כרוניים קיימים כללו הפרעות שרירים ושלד (28.9%), מחלות לב וכלי דם (17.4%), הפרעות נוירולוגיות ותחושתיות (16.2%) ומחלות בדרכי הנשימה (12.1%).

הסקר נערך באוגוסט וספטמבר 2021, והמרווח הממוצע בין בדיקת COVID-19 החיובית הראשונית לבין השלמת הסקר היה 8.5 חודשים. החוקרים מיינו 30 סימפטומים חדשים של נגיף הקורונה (COVID) ל-13 אשכולות. המרואיינים דיווחו על עייפות (37.2%) וערפל מוחי (31.3%), מקבץ סימפטומים שלדברי החוקרים גרם בעיקר להפחתת ההתאוששות הבריאותית וכושר העבודה. תסמינים נוספים שתרמו לירידה בכושר העבודה כללו תסמינים בחזה (30.2%), פגיעה בטעם או ריח (23.6%) וחרדה ודיכאון (21.1%).

בהנחה של פגיעה בינונית לפחות בפעילויות היומיומיות והתאוששות של 80% או פחות מהבריאות הכללית או כושר העבודה, השיעור המשוער של תסמיני קורונה ארוכים היה 28.5% בקרב המשתתפים, כאשר נשים דיווחו על ליקוי רב יותר מגברים ברוב התסמינים החדשים. יחסית למשתתפים שדיווחו על תסמין מתמשך אחד או ללא תסמין מתמשך כלל, המשיבים שדיווחו על שני תסמינים לפחות היו, בממוצע, מבוגרים מעט יותר (45.4 לעומת 42.5 שנים), לעתים קרובות יותר נשים מאשר גברים (3,891 מתוך 6,030 [64.5%] לעומת 2,889/5,489 [52.6%]), ובסבירות גבוהה יותר לסבול מהשמנת יתר (1,313/5,984 [21.9%] לעומת 813/5,446 [14.9%]).

לכתבה ב-CIDRAP

למאמר ב-BMJ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

1 תגובות
  • a

    aliza palant

    26.10.2022

    האם אנשים אלה היו מחוסנים

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן