פתיחה עצמונית של חסימה מולדת של התעלה הנזולקרימלית עם וללא עיסוי ואנטיביוטיקה טופיקלית/ פרופ’ מרדכי רוזנר

חסימה מולדת של התעלה הנזולקרימלית מאופיינת בדמעת קבועה ואירועים של הפרשה מוקו-פורולנטית מעין אחת או משתי העיניים, והיא מתפתחת בערך בילוד אחד מתוך תשעה. החסימה נובעת מכישלון בפתיחת התעלה הנזולקרימלית בשלב העוברי מסיבות שונות. הדבר קורה ברוב המקרים בשסתום של הסנר (valve of Hasner) שם נפתחת התעלה הלקרימלית לחלל האף. בערך ב- 80% מהילדים עם חסימה כזו, הבעיה נפתרת באופן עצמוני במהלך השנה הראשונה לחיים. רבים מהם נבדקים ומטופלים על ידי רופא ראשוני. אף על פי שבמקרים רבים הטיפול שניתן הוא עיסוי של התעלה הנזולקרימלית ואנטיביוטיקה טופיקלית, לא ברור מהי השפעת הטיפול ואם הוא בכלל משפיע על פתיחת החסימה. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לקבוע אם המלצה על עיסוי או על אנטיביוטיקה תורמת לשיעור גבוה יותר של פתיחת החסימה בהשוואה למעקב בלבד, באוכלוסייה גדולה של ילדים שאובחנו כסובלים מחסימה מולדת בניקוז הדמעות.

החוקרים היו מארה”ב: ממינסוטה וג’ורג’יה. באופן רטרוספקטיבי נבדקו התיקים הרפואיים של כל הילדים בגיל עד 5 שנים שסבלו מחסימה מולדת בניקוז הדמעות שחיו במחוז אולמסטד במינסוטה מינואר 1995 עד סוף דצמבר 2004 ונאסף המידע על הטיפול ועל פתיחת החסימה ללא התערבות ניתוחית. מתוך 1958 תינוקות שאובחנו ונשארו במעקב, 516 המהווים 26.4% לא קיבלו כל טיפול, 506 המהווים 25.8% טופלו בעיסויים, 485 המהווים 24.8% קיבלו לפחות קורס אחד של אנטיביוטיקה טופיקלית, 397 המהווים 20.3% טופלו באנטיביוטיקה טופיקלית ובעיסויים, וב- 54 המהווים 2.8% לא היה תיעוד.

החסימה נפתחה באופן עצמוני ב- 1669 תינוקות שהם 85.2% במהלך מעקב מדיאני של 3.1 חודשים, כאשר הטווח היה בין שבוע ל- 248 חודשים. החסימה נפתחה באופן עצמוני ב- 74.6% מהתינוקות שלא קיבלו כל טיפול, ב- 89.7% מהתינוקות שטופלו בעיסוי, ב- 87.0% מהתינוקות שטופלו באנטיביוטיקה טופיקלית, וב- 90.7% מאלה שטופלו באנטיביוטיקה ועיסוי. ההבדלים היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית עבור ההשוואות של הנתונים הלא מתוקנים וגם עבור השוואות מרובות משתנים. המסקנה הייתה שטיפול באנטיביוטיקה טופיקלית ועיסוי ביחד או לחוד, באוכלוסייה שנבדקה, היה קשור לשיעור גבוה יותר של פתיחה ספונטנית של חסימה מולדת של דרכי ניקוז הדמעות, בהשוואה למעקב ללא טיפול.

Mohney BG ,Sathiamoorthi S, Frank RD
Spontaneous resolution rates in congenital nasolacrimal duct obstruction managed with massage or topical antibiotics compared with observation alone
Br J Ophthalmol 2022;106:1196–1199

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן