הסיכון למספר תחלואות ותמותה אימהית גבוה יותר בהריונות מורכבים על-רקע מחלה ממארת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.
נכון להיום, מעט מחקרים בחנו את הקשר בין ממאירות ובין תחלואה ותמותה אימהית. החוקרים מסבירים כי לצד העלייה בהיארעות ממאירות בקרב נשים בגיל הפוריות חל גם שיפור באפשרויות הטיפול ותוחלת החיים של נשים עם מחלות ממאירות היא ארוכה יותר. בנוסף, נרשמה עליה בתשומת הלב לנושא שימור פוריות בגברים ונשים בגיל הפוריות עם אבחנה של ממאירות.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המגמות הארציות והמאפיינים של מספר סוגי תחלואה ותמותה בקרב נשים הרות עם ממאירות בארצות הברית.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר National Inpatient Sample והשלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל למעלה מ-14.6 מיליון משתתפים (גיל חציוני של 29 שנים) עם וללא ממאירות.
מהנתונים עולה כי שיעורי הימצאות הריונות עם ממאירות עמדו על 69.3 מקרים ל-100,000 לידות, אשר עלו מ-64.5 ל-73.4 מקרים בין השנים 2016 ו-2019 (עליה יחסית של 13.8%, p<0.001).
סרטן שד הינה הממאירות הנפוצה ביותר, לאחריה לימפומה, לויקמיה וממאירויות גניקולוגיות. החוקרים זיהו עליה לאורך הזמן בשכיחות סרטן עור, רקמה רכה, שד וממאירות חלל פה/פרינקס.
הגורמים הנפוצים ביותר שנקשרו עם ממאירות כללו את מאפייני החולים, כולל גיל מתקדם, לידה בשנים האחרונות, השמנה, עישון, יתר לחץ קודם וחשיפה לכימותרפיה, כמו גם את מאפייני ההיריון, כולל לידה מוקדמת וניתוח קיסרי.
לאחר תקנון למתווכים אפשריים בין ממאירות ובין סיבוכים, החוקרים מצאו כי בנשים עם ממאירות תועד סיכון גבוה יותר לתחלואה אימהית חמורה (97.4 ל-1,000 לידות לעומת 17.3 ל-1,000 לידות; יחס סיכויים מתוקן של 3.63, רווח בר-סמך 95% של 3.42-3.84) ותמותה במהלך האשפוז לצורך הלידה (2.2 ל-1,000 לידות לעומת פחות מ-0.1 מקרים ל-1,000 לידות; יחס סיכויים מתוקן של 13.34, רווח בר-סמך 95% של 8.72-20.39). הממצאים היו דומים בהערכת הקשר עם אלח-דם, הנשמה וכריתת רחם.
החוקרים מציינים כי למחקר היו מספר מגבלות, אך מסכמים כי נתונים אלו מצביעים על שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים יותר במקרים של הריונות בנשים עם רקע של מחלה ממארת.
JAMA Oncology, 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!