מבוגרים שהחלימו מסרטן בילדותם עלולים לסבול מסיכון מוגבר למחלות קרדיווסקולאריות (מתוך BMJ)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-8 בדצמבר 2009 ב-BMJ, עולה כי נמצא קשר בין ממאירות בילדות ובין סיכון מוגבר להפרעות לבביות, כולל אי ספיקת לב, אוטם לבבי, מחלת פריקרד או הפרעות מסתמיות. במחקר נמצא כי גורמים אלו מהווים את סיבת המוות הלא-ממאירה המובילה באוכלוסיה זו.

החוקרים כותבים כי ההפרעות הלבביות נצפו גם במשתתפים שטופלו במינונים נמוכים של כימותרפיה מקבוצת האנטראציקלינים, ובמינוני קרינה נמוכים. לאור תוצאות המחקר הם ממליצים להגביר את מודעות הקרדיולוגים לכך שצעירים שסבלו מסרטן בילדותם עלולים לסבול ממחלה לבבית מוקדמת, ומציינים כי רצוי לבצע מעקב צמוד אחר מטופלים אלו.

זהו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 14,358 משתתפים שאובחנו בגיל צעיר מ-21 שנים כסובלים מלויקמיה, סרטן המוח, לימפומה ע”ש הודג’קינס, ממאירות כלייתית, נוירובלסטומה, סרקומה של רקמות רכות, או סרטן של העצמות בשנים 1970-1986, ושרדו לפחות 5 שנים. קבוצת הביקורת כללה 3,899 אחים של משתתפי המחקר.

מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר מובהק בין ממאירות בילדות ובין אי ספיקת לב (HR 5.9, p<0.001), אוטם לבבי (HR 5.0, p<0.001), מחלת פריקרד (HR 6.3, p<0.001) או הפרעה מסתמית (HR 4.8, p<0.001). החוקרים מציינים כי במשתתפים שטופלו בכימותרפיה מקבוצת האנטראציקלינים במינון של 250 מ”ג/מ2 או יותר, נמצא סיכון גבוה פי 2-5 לאי ספיקת לב, מחלת פריקרד והפרעה מסתמית, בהשוואה למשתתפים שסבלו מסרטן אך לא טופלו בתרופות אלו. כמו כן, חשיפה של הלב לקרינה במינון 1500 cGy או יותר, נקשרה לסיכון כפול לאי ספיקת לב, אוטם לבבי, מחלת פריקרד והפרעה מסתמית, בהשוואה לסיכון של המשתתפים שלא טופלו בקרינה. החוקרים מציינים כי במחקר נמצא סיכון גבוה במיוחד לאוטם לבבי במשתתפים שסבלו מלימפומה ע”ש הודג’קינס (HR 12.2) ונוירובלסטומה (HR 11.1).

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי תוצאות המחקר תואמות לתוצאות עבודות קודמות בתחום, שהדגימו סיכון מוגבר לסיבוכים לבביים בחלק מהמבוגרים שהחלימו מסרטן בילדות. כותבי מאמר המערכת מציינים כי בשלב זה לא ברור מהו המעקב המתאים אחר אוכלוסיה זו, ודרושים מחקרים נוספים בנושא.

מומחית מהתחום ציינה כי לאור הסיכון הלבבי המוגבר הכרוך במתן של תרופות כימותרפיות מסוימות, על הקרדיולוגים והאונקולוגים לעבוד בשיתוף פעולה. לאחרונה התפרסם מאמר סקירה בנושא ב- Journal of the National Cancer Institute, המסכם את הרעילות הלבבית האפשרית של מגוון תרופות כימותרפיות, ומדגיש את הצורך בהערכת הסיכון לקרדיווסקולארי לפני מתן הטיפול.

BMJ 2009;339:b4606

BMJ 2009;339:b4691

J Natl Cancer Inst 2009

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

מקור: J Glaucoma
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בחן את עמדותיהם ואת ניסיונם של רופאי עיניים ושל מטופלי גלאוקומה בנוגע לטונומטריה ביתית (Home Tonometry – HT) עם מדידה עצמית של הלחץ התוך־עיני (IOP) מחוץ למרפאה

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן