האמנם יש למלא את בלון קטטר השתן במים בלבד? (מתוך BJU International)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון BJU International עולה כי ניתן למלא בלון של קטטר שתן בנוזל Saline או Glycine ללא חשש שמא יגרמו נוזלים אלו למקרי דפלציה של הבלון לעומת מים. החוקרים ביקשו לבחון את ההנחה הרווחת לפיה שימוש ב-Normal Saline (0.9%) או ב-Glycine (0.25%) למילוי בלון קטטר השתן עלול לגרום לכשל בדפלציה שלו ולתקיעת קטטר השתן במקומו.

אחד החוקרים כי בעשייה הקלינית הם נוהגים להשתמש באיזה משלושת הנוזלים האמורים שבנמצא כשמחדירים קטטר שתן. הוא מציין כי סליין וגליקיין, המשמשים שניהם כנוזלי שטיפה בציסטוסקופיות ובניתוחים טרנס-אורתרליים ומגיעים בשקיות בנפח ליטר או שניים, מצויים בשפע במרפאה בתום פעולות אלו.

לדברי החוקרים, צוות הסיעוד פעמים רבות פותח מיכל חדש של מים סטריליים לשם כך, דבר אשר בעיניהם הינו הפרזה לאור מיעוט הראיות התומכות בהנחה לפיה יש להשתמש במים בלבד בהקשר זה. לפיכך, במחקרם זה מילאו החוקרים 600 קטטרי שתן סטנדרטיים העשויים לטקס ומצופים הידרוג’ל ב-10mL של מים סטריליים, Normal saline או לחילופין Glycine. לאחר מכן, נקשר כל אחד מ-600 הקטטרים לתחתית של מיכל גדול ובו תמיסת שתן מלאכותית (שהרכבה 0.2 גרם גלוקוז, 1.2 גרם סודיום כלוריד ו-4 גרם אוריאה לכל ליטר של מים, ב-pH של 6, מחוממת לטמפרטורה של 34 מעלות), וזאת תוך שמירה על סמיות החוקרים ביחס לסוג התמיסה בה נעשה שימוש למילוי הבלון בכל קטטר.

לאחר שישה שבועות, רוקנו החוקרים את הבלונים. לדבריהם, בכל המקרים אבד כ-1 מ”ל של נוזל, ונותרו 9.0 מ”ל של מים, 9.2 מ”ל של סליין או 9.1 מ”ל של גליקיין (p < 0.001). בעוד שלא נצפה הבדל מובהק בנפחי הנוזל שנותרו בבלון כשזה הכיל סליין או גליקיין, הרי שבשניהם נותר נפח גדול יותר בהשוואה למים (p < 0.001). עם זאת, להבדלים אלו בנפח הנוזל שנותר לא הייתה כל השפעה על שיעורי הדפלציה- את כל הבלונים ניתן היה לרוקן בהצלחה.

החוקרים טוענים כי ממצאיהם אלו מפריכים למעשה את התיאוריה לפיה התגבשות הנוזלים הללו מובילה לכשלים משמעותיים בריקון בלון קטטר השתן. לדבריהם, קיימים אלפי מיתוסים רפואיים אשר עליהם מתבססים פרוטוקולים ופרוצדורות שיש להפריכם, מאחר ומביאים לבזבוז זמן וכסף ואף עשויים להזיק לסביבה, וזאת מבלי לשפר את הבטיחות או את העשייה הרפואית הנכונה.

במחקר נוסף אשר פורסם לפני כחמש שנים, קבוצת חוקרים מסין ביקשה למצוא תשובה לאותה השאלה, אולם עשתה שימוש במתודולוגיה פחות טובה. החוקרים העומדים מאחורי המחקר הנוכחי מזכירים כי קודמיהם בחנו בצורה ידנית כל קטטר בנפרד בניגוד להנחיות היצרן, שמרו אותם מתחת למים, לא עשו שימוש בתמיסה דמוית-שתן ועשו כן למשך ארבעה שבועות. בנוסף, השיטות הסטטיסטיות במחקר המוקדם יותר היו לדבריהם לוקות בחסר.

BJU Int 2009;104:1693-1695

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

מקור: ScienceDirect
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|21/08/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות ואת הבטיחות של H-FIRE לעומת TURP בגברים עם BPH ועם הפרעות השתנה

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן