עודף-משקל והשמנת-יתר מעלים את הסיכון הקרדיווסקולארי ללא-קשר לנוכחות תסמונת מטבולית (מתוך Circulation)

גברים בגיל העמידה עם תסמונת מטבולית מצויים בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה קרדיווסקולארית, ללא-קשר לערכי BMI (Body-Mass Index), כך עולה ממחקר חדש. מהצד השני של השילוב הנ”ל, חוקרים מצאו כי עודף-משקל והשמנת-יתר בנבדקים ללא תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים ותמותה קרדיווסקולארית.

לדברי החוקרים הממצאים עומדים בניגוד לסברה כי עודף-משקל והשמנת-יתר, בהעדר תסמונת מטבולית, הם אבנורמליות שפירה. הם מסבירים כי מחקרים קודמים מצאו כי בנבדקים שמנים ללא תסמונת מטבולית מצב אליו מתייחסים לעיתים כאל השמנה בריאה מבחינה מטבולית אינם מצויים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. משך המעקב במחקרים אלו נע סביב 13 שנים, ונותרו מספר שאלות בנוגע להשפעה ארוכת הטווח של שילובים שונים של ערכי BMI ותסמונת מטבולית.

במחקר החדש משבדיה החוקרים העריכו את גורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים ב-1758 נבדקים בגיל העמידה, ללא סוכרת, שלקחו חלק במחקר ULSAM (Uppsala Longitudinal Study of Adult Men). במהלך מעקב ממוצע של 30 שנים, תועדו 788 מקרי תמותה ו-681 משתתפים פיתחו מחלה קרדיווסקולארית. לאחר תקנון לגיל, עישון ורמת LDL, החוקרים מצאו קשר בין תסמונת מטבולית ובין סיכון מוגבר בנבדקים בעלי משקל תקין, עודף-משקל והשמנת-יתר. כאמור, גם בנבדקים שמנים ובעלי עודף משקל, ללא תסמונת מטבולית, תועד סיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים.

ULSAM: תמותה ואירועי MACE (Major Cardiovascular Events) (HR, 95% CI):




































יעד סיום


משקל תקין ללא תסמונת מטבולית


משקל תקין עם תסמונת מטבולית


עודף-משקל ללא תסמונת מטבולית


עודף משקל עם תסמונת מטבולית


השמנת-יתר ללא תסמונת מטבולית


השמנת-יתר עם תסמונת מטבולית


תמותה כוללת


קבוצת ייחוס


1.28 (0.90-1.82)


1.21 (1.03-1.40)


1.53 (1.19-1.96)


1.65 (1.03-2.66)


2.43 (1.81-3.27)


תמותה קרדיווסקולארית


קבוצת ייחוס


1.77 (1.11-2.83)


1.44 (1.14-1.83)


2.19 (1.57-3.06)


1.20 (0.49-2.93)


3.20 (2.12-4.82)


אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים


קבוצת ייחוס


1.63 (1.11-2.37)


1.52 (1.28-1.80)


1.74 (1.32-2.30)


1.95 (1.14-3.34)


2.55 (1.82-3.58)

החוקרים כותבים כי נראה שקיים פער זמן של כ-10 שנים לפני שהעקומות של נבדקים בעלי עודף-משקל והשמנת-יתר ללא תסמונת מטבולית נפרדו מהעקומות של נבדקים בעלי משקל תקין ללא התסמונת.

לממצאים אלו עשויה להיות חשיבות לא-קטנה, מאחר שייתכן כי המעבר מעודף-משקל/השמנת-יתר ללא הפרעות מטבוליות למחלה קרדיווסקולארית גלויה, הוא תהליך פתולוגי הנמשך מספר עשורים.

החוקרים מתייחסים גם לממצאים שעלו ממחקרים קודמים, לפיהם קיים ספק בנוגע להשפעות ירידה במשקל בנבדקים המוגדרים כשמנים בריאים מטבולית, כאשר חלק מהחוקרים מצאו כי ייתכן אף כי ירידה במשקל עשויה להזיק לחולים. עם זאת, על-בסיס הממצאים, אין תמיכה בקיומו של פנוטיפ של השמנה בריאה, המבוסס על העדר תסמונת מטבולית או תנגודת לאינסולין.

Circulation 2010; 121:230-236

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן