מגמות כלכליות במערכת הבריאות בישראל מאז נכנס לתוקפו ב-1995 חוק ביטוח בריאות החובה: עלייה בשיעור המימון הפרטי מ-33% ל-42%

האגף לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות פירסם היום קובץ נתונים סטטיסטיים במלאת 15 שנים לכניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

עלות סל שירותי הבריאות לקופות החולים בשנת 2009 הינה למעלה מ-28 מיליארד . עם זאת, נמשכת השחיקה במקורות לעדכון עלות הסל.

האגף לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות פירסם קובץ נתונים סטטיסטיים במלאת 15 שנים לכניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. את הקובץ ערכו ניר קידר וד”ר טוביה חורב וניתן למצוא בו מידע מקיף ומרוכז, ממגוון מקורות, אודות מגמות במערכת הבריאות הישראלית משנת 1995 ועד לסוף שנת 2009.

בין הנתונים המרכזיים המופיעים בקובץ ניתן למנות:

·  עלות סל שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים לספק מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, עמדה בשנת 2009 על 28 מיליארד . עלות סל שירותי הבריאות מהווה כ- 46% מההוצאה הלאומית לבריאות.

·  כ-53% מעלות סל שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים ממומנים מכספי דמי ביטוח בריאות ו-40% ממומנים מתקציב המדינה (לעומת47% אחוז ו- 48% בהתאמה בשנת 1998). יתרת המימון הינה באמצעות ההשתתפות העצמית הנגבית מציבור המבוטחים בגין שירותי בריאות שמחייבים תשלום השתתפות שכזו

·  שיעור המימון הפרטי כאחוז מההוצאה הלאומית על בריאות עמד בשנת 2008 על כ- 42 אחוז מההוצאה, לעומת 33% בשנת 1995 עם כניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

·  נמשכת השחיקה בעדכון המקורות של סל שירותי הבריאות. בין השנים 1995 ל-2009 עודכן הסל בגין גידול דמוגרפי ב- 25% בעוד שהגידול בפועל עמד על 43%.  קיימת גם שחיקה, הנובעת ממדד יוקר הבריאות. באותה תקופה, עודכן סל השירותים על בסיס  מדד זה עמד עלב-62% כאשר מדד תשומות הבריאות עלה במהלך אותן שנים ב-79%.

·  הרחבת סל השירותים ותוספות טכנולוגיות בשנים 2006 2009 העדכון הטכנולוגי השנתי הממוצע הוכפל ועמד על כ-1.64% לעומת 0.76% בממוצע בין 1998 ל- 2005. זאת כתוצאה מהחלטה להגדיל בין השנים 2008-2010 את התקציב המיועד להרחבת סל השירותים והטכנולוגיות.

·  הוצאות משקי הבית על בריאות היוו בשנת 2008 כ- 5.1 אחוז מהוצאות משק הבית על תצרוכת.

·  ההוצאה על רפואת שיניים ממשיכה, כבעבר, להוות את סעיף ההוצאה העיקרי והגבוה ביותר מבין הוצאות משק הבית על בריאות (29%). במקום השני נמצאת ההוצאה על ביטוחים משלימים בקופות החולים ובחברות הביטוח (27%), סעיף זה נמצא במגמת גידול.

·  משקי הבית מחמישון ההכנסה העליון מוציא בממוצע על בריאות פי 3.6 יותר מאשר משק בית מחמישון ההכנסה התחתון.

·  נמשכת הירידה באחוז המבוטחים בקופ”ח כללית 52.9% מכלל אוכלוסיית המבוטחים, בשנת 2009, לעומת 63.2% בשנת 1995. במקביל קיימת עלייה באחוז המבוטחים בקופות חולים מכבי ומאוחדת.

·  אחוז המעברים בין קופות החולים נשאר נמוך ועמד בשנת 2009 על כ-1.5% .

·  אחוז המבוטחים בשירותי הבריאות הנוספים (שב”ן) של קופות החולים עמד בשנת 2008 על כ-74% עלייה של אחוז לעומת שנת 2007.

ד”ר טוביה חורב, סמנכ”ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות ציין כי : “בימים אלה מלאו 15 שנה לרפורמה במערכת הבריאות שהחלה עם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מערכת הבריאות הגיעה בתקופה זו להישגים רבים, אולם שחיקת מקורות המימון עלולה לפגוע בהישגים אלה. יש לפעול לשינוי בתמהיל המימון בניסיון להגיע להפחתה במימון הפרטי ולהגברת הנגישות של קבוצות חלשות באוכלוסייה ושל תושבי הפריפריה לשירותי בריאות חיוניים. משרד הבריאות פועל בכיוון זה במספר מישורים. שתי דוגמאות לכך הן ביטול ההשתתפות העצמית שנדרשה בעבר בתחנות טיפת החלב וכן שירותי בריאות השן לילדים. אלה מומנו עד כה בעיקר על-ידי משקי הבית, דבר שמנע מאוכלוסיות רחבות להגיע לטיפול סדיר. תוכנית סגן שר הבריאות להכנסת שירותי בריאות השן לילדים לסל הבריאות תביא להגברת הנגישות לשירותי בריאות השן, לצמצום פערים בין קבוצות אוכלוסייה ולקידום בריאותם של ילדי ישראל.”

לדו”ח המלא

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן