לטיפול ב-Clozapine ו-Risperidone סיכון לבבי דומה בחולי סכיזופרניה (מתוך Journal of Clinical Psychiatry)

בחולים עם סכיזופרניה, מתן Clozapine (לפונקס) אינו מביא לעלייה בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית, בהשוואה ל-Risperidone (ריספרדל), זאת למרות הבדלים ידועים בפרופיל הסיכון הקרדיו-מטבולי בין שתי התרופות האנטי-פסיכוטיות הללו.

החוקרים מסבירים כי גורמים רבים עשויים להגדיל את הסיכון לתמותה מוקדמת בקרב חולי סכיזופרניה., והיקף התרומה של תרופות אנטי-פסיכוטיות לסיכון זה עדיין אינו-ידוע.

במאמר שפורסם במהדורת ינואר של Journal of Clinical Psychiatry כותבים החוקרים כי למרות העדיפות המוכחת של Clozapine על Risperidone בטיפול בסכיזופרניה עמידה לטיפול, Clozapine מביא לעליה משמעותית במשקל הגוף, ועשוי להגדיל את הסיכון לסוכרת והפרעות מטבוליות אחרות.

במסגרת המאמר החוקרים השוו את שיעורי התמותה על-רקע תחלואה קרדיווסקולארית במדגם של חולים שטופלו ב- Clozapine (n=1084) וקבוצה תואמת של חולים שלא נחשפו ל- Clozapine וטופלו במקום זאת ב-Risperidone (n=602).

במהלך תקופת מעקב של 6-10 שנים (1994-2004), נרשמו 136 מקרי תמותה, כולל 43 מקרי תמותה על רקע מחלה קרדיווסקולארית.

החוקרים לא מצאו הבדל מובהק בסיכון לתמותה, במיוחד באוכלוסיה שהחלה בטיפול התרופתי לפני גיל 55 שנים. לאחר חמש שנים, שיעורי התמותה עקב תחלואה קרדיווסקולארית בחולים מתחת לגיל 55 בעת התחלת הטיפול התרופתי, עמדה על 1.1% בקבוצת המטופלים ב- Clozapine, לעומת 1.0% בקבוצת הטיפול ב-Risperidone; לאחר עשר שנים, השיעורים עמדו על 2.7% ו-2.8%, בהתאמה.

החוקרים זיהו עליה מסוימת בסיכון לתמותה עם Clozapine בחולים שטופלו ב- Clozapine לאחר גיל 55 שנים, אך קבוצת גיל זו כללה מספר קטן של משתתפים, ודרושים מחקרים גדולים יותר.

באופן ספציפי, בחולים שהחלון בטיפול התרופתי בגיל 55 ומעלה, שיעורי התמותה הקרדיווסקולארית עמדו על 8.5% עם Clozapine ו-3.6% עם Risperidone לאחר חמש שנים, ו-16.0% ו-5.7%, בהתאמה, לאחר עשר שנים (p=0.144).

החוקרים סבורים כי Clozapine עודנו אפשרות ויאבילית לטיפול בסכיזופרניה עמידה לטיפול, במיוחד בחולים מתחת לגיל 55 שנים. הממצאים הנוכחיים מאשרים כי בחולי סכיזופרניה סיכון גבוה יותר לתמותה על-רקע תחלואה קרדיווסקולארית, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

במרילנד, מקום עבודתם של החוקרים, הסיכון לתמותה על-רקע קרדיווסקולארי בחולים עם סכיזופרניה היה גבוה פי 4.0, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וההבדל בולט במיוחד בנשים, להן סיכון גבוה פי 6.2, בהשוואה לסיכון באוכלוסיה הכללית.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

J Clin Psychiatry 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן