סטטינים אינם מאטים התקדמות מפרצות קטנות של אבי העורקים הבטני (מתוך Am Heart J)

ממחקר חדש עולה כי טיפול בסטטינים אינו מביא להאטת התקדמות מפרצות של אבי העורקים הבטני. בדומה, החוקרים לא מצאו קשר בין התקדמות מפרצת של אבי העורקים הבטני ובין ערכי LDL וערכי הכולסטרול הכללי.

החוקרים טוענים כי ממצאים אלו מדגישים את הצורך בעריכת מחקרים נוספים במטרה לזהות תרופות המכוונות באופן  ספציפי להאטת התקדמות מפרצות של אבי העורקים הבטני.

לדברי החוקרים, מרבית המפרצות של אבי העורקים הבטני, המאובחנות במסגרת תוכניות סקירה, הן בקוטר של פחות מ-55 מ”מ, כלומר קטנות מדי לניתוח. בעקבות זאת, הטיפול כולל המשך מעקב עד להתפשטותה מעבר לסף המקובל להתערבות כירורגית. מנתונים ממספר מחקרים תצפיתיים קטנים עולה כי טיפול בסטטינים עשוי לשמש כדרך לא-פולשנית להאטת התקדמות מפרצות של אבי העורקים הבטני.

מדגם המחקר כלל 652 חולים עם מפרצות קטנות של אבי העורקים הבטני. מביניהם, 349 קיבלו מרשם לטיפול בסטטינים, כאשר התרופות הנפוצות היו Simvastatin (סימבקור) ו-Atorvastatin (ליפיטור). עם זאת, למרות הטיפול, קצב ההתפתחות של המפרצות היה דומה בשתי קבוצות הטיפול. כמו כן, החוקרים לא מצאו קשר בין ערכי LDL ובין ערכי כולסטרול כולל ובין קצב התקדמות המפרצות, זאת למרות ערכי כולסטרול נמוכים משמעותית בקבוצת הטיפול.

לאור זאת, החוקרים מאמינים כי הממצאים תומכים בעדויות לפיהן המנגנונים המעורבים בהתקדמות מפרצות של אבי העורקים הבטני, שונים מאלו המקובלים בתהליכי טרשת עורקים.

החוקרים מציינים כי במחקר הנוכחי, בחולים עם סוכרת תועד סיכון גבוה יותר מהחציון להתקדמות המפרצות, ממצא עליו דווח במספר מחקרים קודמים.

Am Heart J2010; 159: 307-13

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן