לחולי גלאוקומה הנוטלים תרופות לטיפול במחלתם סיכויי תמותה נמוכים יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסם במהדורת פברואר של Archives of Ophthalmology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים בחנו את הקשר בין גלאוקומה ותמותה. עם זאת, לא נערכו מחקרים רבים שלקחו בחשבון השפעה אפשרית של התרופות לטיפול בגלאוקומה על הקשר בין גלאוקומה ותמותה.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את הקשר בין נטילת תרופות לטיפול בגלאוקומה ובין תמותה. הם ניתחו את הנתונים שנאספו בין השנים 2003-2007, וכללו 21-506 חולים, בגיל 40 ומעלה, עם גלאוקומה או חשד לגלאוקומה.
במהלך תקופת המחקר תועדו 237 מקרי תמותה (1.1%). בהשוואה לחולים שלא נטלו תרופות לטיפול בגלאוקומה, החוקרים מצאו קשר בין נטילת תרופות לטיפול בגלאוקומה ובין ירידה של 74% בסיכון לתמותה (Adjusted Hazard Ratio = 0.26, 95% CI = 0.16-0.40?). ירידה דומה בסיכון לתמותה זוהתה עם נטילת תרופה אחת בלבד, דוגמת טיפול מקומי בחסמי-ביתא (HR = 0.44, 95% CI = 0.24-0.83) או אנאלוגים לפרוסטגלנדינים (HR = 0.31, 95% CI = 0.18-0.54), ועם נטילת שילובי תרופות שונים.
לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, החוקרים מצאו קשר בין תרופות לטיפול בגלאוקומה ובין ירידה בסיכויים לתמותה במבוגרים עם גלאוקומה. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת הקשר בין השניים.
מגבלות המחקר כוללות נתונים שנאספו ממאגר נתונים של תביעות חולים ולא מהרשומות הרפואיות של החולים, העדר אפשרות להכליל את הממצאים מעבר למדגם הנ”ל, חוסר אפשרות לאשר את התמותה או הגורם הספציפי לתמותה, וחוסר אפשרות לקבוע אם המשתתפים אכן נטלו את התרופות שניתנו להם. בשל המספר המצומצם של חולים שנטלו טיפול פומי במעכבי CAN (Carbonic Anhydrase) או תרכובות אפינפרין, לא ניתן היה להעריך היטב את הקשר בין תרופות אלו ובין תמותה.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!