ניטור רמות אשלגן להפחתת הסיכון להיפרקלמיה בחולי סוכרת המטופלים במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (מתוך J Gen Intern Med,)

סקירה רטרוספקטיבית מאשרת כי ניטור רמות אשלגן בחולי סוכרת, המתחילים בטיפול בתרופות המשפיעות על ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, מפחית משמעותית את הסיכון להיפרקלמיה חמורה; נראה כי התועלת קשורה בהפחתת הסיכון בחולים עם מחלת כליות.

תרופות המעכבות את ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (חסמי ACE, ARB (Angiotensin Receptor Blocker), אנטגוניסטים לאלדוסטרון) יעילות בהפחתת הסיכון למחלה מאקרווסקולארית בחולי סוכרת, עם זאת, תרופות אלו עלולות לגרום להיפרקלמיה. כתוצאה מכך, ההנחיות הממליצות על מתן תרופות אלו שמות דגש על הצורך בניטור רמות אשלגן: מאחר שמדובר בהמלצה על-בסיס דעה, ללא עדויות תומכות, החוקרים ביקשו להעריך את ההשפעה של ניטור רמות אשלגן על הסיכון להיפרקלמיה בחולים אלו.

החוקרים אספו נתונים משלוש מערכות בריאות בארה”ב, במטרה ליצור מדגם מבוגרים חולי סוכרת, שהחלו בטיפול בתרופות המעכבות את ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, לאחר אבחנה של סוכרת. הם קבעו את משך הטיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, והיקף הניטור אחר רמות אשלגן. התוצאות היו ניטור רמות אשלגן וסיבוכים הקשורים בהיפרקלמיה חמורה.

במהלך תקופת המחקר (2001-2006), 2.4 מיליון חולים היו רשומים בשלוש תוכניות הבריאות; מתוכם, 27,355 ענו על קריטריוני הסקירה. במרבית החולים הללו (19,391, 71%) נערך ניטור רמות אשלגן לפחות פעם אחת. החוקרים זיהו 184 אירועים של היפרקלמיה חמורה (0.7%), עם היארעות כוללת של 10.2 ל-1000 שנות-מטופל. אירועים אלו היו נפוצים יותר עם טיפול ב-Spironolactone (אלדוספירון) מאשר עם חסמי ACE או ARB (96.0 לעומת 8.8 ל-1000 שנות-מטופל). כ-8% מהחולים (2,176) סבלו בנוסף ממחלת כליות כרונית בדרגה 3 או 4; בקבוצה זו, הסיכון להיפרקלמיה היה גבוה יותר משמעותית (66.8 לעומת 5.0 ל-1000 שנות מטופל).

בחולים בהם נערך ניטור רמות אשלגן תועד סיכון נמוך יותר משמעותית לאירועי היפרקלמיה, בהשוואה לאלו בהם לא נערך ניטור דומה (Adjusted Relative Risk = 0.5,  95% CI = 0.37-0.66). הירידה בסיכון זוהתה בעיקר בחולים עם מחלת כליות כרונית, עבורם הסיכון היחסי בקרב אלו בהם נערך ניטור רמות אשלגן, בהשוואה לאלו בהם לא נערך ניטור דומה, עמד על 0.29 (95% CI = 0.18-0.46). באלו ללא מחלת כליות כרונית, ההבדל היה חסר מובהקת סטטיסטית (RR = 0.99,  95% CI = 0.58-1.71).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי בחולים עם סוכרת ומחלת כליות כרונית, המקבלים טיפול בתרופות המעכבות את ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון,  ניטור רמות אשלגן מלווה בסיכון נמוך משמעותית להיפרקלמיה משמעותית. הם מציינים כי תוצאות המחקר תומכות בהנחיות הנוכחיות.

J Gen Intern Med, published early online 20 January 2010

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן