מדד מסת הגוף או יחס מותניים-לגובה להערכת הסיכון הלבבי? (מתוך Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism)

ממחקר חדש עולה כי מדד מסת הגוף (BMI) אינו מנבא את הסיכון הקרדיווסקולארי טוב כמו יחס מותניים לגובה (Waist-to-Height) ומדדים אחרים להשמנת-יתר.

לדברי החוקרים, ניתן להחליף את השימוש בערכי BMI להערכת הסיכון הקרדיווסקולארי. עם זאת, הם עדיין זהירים בנושא ומציינים כי BMI עדיין עשוי לסייע בהערכת סיכונים אחרים, דוגמת סיבוכים אורתופדיים עקב עודף-משקל או השמנת-יתר, אליהם החוקרים לא התייחסו במחקר הנוכחי.

החוקרים מגרמניה ניתחו את הנתונים משני מחקרי עוקבה בגרמניה (DETECT ו-SHIP). במחקר DETECT נערך מעקב אחר 6,355 משתתפים במשך למעלה משלוש שנים, ובמחקר SHIP נערך מעקב אחר 4,297 חולים במשך למעלה משמונה שנים.

מספר מקרי התמותה בשני המחקרים עמד על 620, כאשר 181 מקרי תמותה יוחסו לסיבות קרדיווסקולאריות, 325 ענו על יעד הסיום המשולב שכלל שבץ, התקף לב או תמותה קרדיווסקולארית.

בשני המחקרים, יחס מותניים לגובה היה המנבא הטוב ביותר לתמותה קרדיווסקולארית, תמותה מכלל הסיבות ויעד הסיום המשולב. הסיכון היחסי לתמותה קרדיווסקולארית ברבעון העליון של יחס מותניים לגובה, בהשוואה לרבעון התחתון, עמד על 2.75. באשר לערכי BMI, הסיכון היחסי ברבעון העליון, בהשוואה לרבעון התחתון, עמד על 0.74.

הן יחס מותניים לגובה והן היקף מותניים הם מנבאים משמעותיים לתמותה מכלל הסיבות, והחוקרים זיהו קורלציה משמעותית בין כל המדדים, פרט לערכי BMI, ובין יעד הסיום המשולב.

התוצאות היו זהות גם לאחר ריבוד המשתתפים לפי גיל ומין.

החוקרים כותבים כי ערכי BMI אינם מבחינים בין שומן ויסארלי, השומן “הרע” המצטבר בבטן, ובין שומן תת-עורי, השומן “הטוב” המצוי מתחת לעור. הם מוסיפים כי מחקרים אלו כללו משתתפים שהיו ברובם לבנים, מאוכלוסיות אירופאיות, ולכן קשה ליישם את המסקנות על קבוצות אתניות אחרות.

מומחים בתחום, שלא היו מעורבים במחקר, ציינו כי מחקרים אחרים העלו תוצאות דומות. הם מסבירים כי קיימות מספר מגבלות לשימוש בערכי BMI, אך מדובר במדד קל ופשוט. במידה ומבקשים מדד שישמש באופן נרחב, נדרש כי צוות העובדים והרופאים במרפאה יוכלו להעריכו במהירות ובמהימנות, ללא טרחה רבה מצד המטופל.

הנחיות National Heart, Lung and Blood Institute להערכת השמנת-יתר וסיכונים לבביים, תומכות בהערכת היקף המותניים כמו גם ערכי BMI. באחד המחקרים, היקף מותניים לא ניבא את הסיכון באופן מהימן כמו יחס מותניים-לגובה, אך נראה כי היה עדיף על-פני הערכת BMI.

J Clin Endocrinol Metab 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן