הקשר בין מיגרנה עם אאורה ובין שבץ איסכמי (מתוך Headache)

מיגרנה עם אאורה מעלה את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית, אך במאמר חדש שפורסם ב-Headache מדווחים החוקרים כי הסיכון לסיבוכים ספציפיים, דוגמת שבץ או התקף לב, עשוי לנבוע בנוסף ממאפיינים אחרים של מיגרנה.

מדגם המחקר כלל 27,840 משתתפות ממחקר Women’s Health Study שבחן אם ובאיזה היקף מאפיינים שונים של מיגרנה, בנוסף לאאורה, משפיעים על הקשר בין מיגרנה ובין אירועי תחלואה קרדיווסקולארית יעד סיום משולב שכלל שבץ איסכמי ראשון לא-פטאלי, אוטם לבבי ראשון לא-פטאלי, או תמותה עקב מחלה קרדיווסקולארית איסכמית.

הנשים דיווחו על מאפייני כאבי הראש, והיארעות אירועים קרדיווסקולאריים אושרה ע”י סקירת הרשומות הרפואיות.

בתחילת המחקר, 5125 נשים (18.4%) דיווחו על היסטוריה של מיגרנה. מבין 3160 נשים שדיווחו על מיגרנה פעילה, 39.7% דיווחו על מיגרנה עם אאורה.

במהלך מעקב ממוצע של 12 שנים (330,190 שנות-אדם), תועדו 708 אירועים קרדיווסקולארים, כולל 312 אירועי שבץ איסכמי ו-305 אוטמים לבביים.

באופן לא-מפתיע, לאור דיווחים מוקדמים, נשים עם מיגרנה פעילה עם אאורה, הסיכון לאירועי תחלואה קרדיווסקולארית היה גבוה כמעט פי שתיים (HR = 2.01,  p<0.0001), הסיכון לשבץ איסכמי היה גבוה פי 1.79 (p=0.01) והסיכון לאוטם לבבי היה גבוה פי 2.11 (p=0.0004) בהשוואה לנשים ללא היסטוריה של מיגרנה.

הקשר בין מיגרנה עם אאורה ובין שבץ איסכמי היה בולט יותר בהעדר מאפיינים אחרים של מיגרנה, במיוחד בהעדר בחילות/הקאות (HR = 3.27,  p<0.0001). מנגד, הקשר בין מיגרנה עם אאורה ובין אוטם לבבי לא היה תלוי בדפוס מסוים של מאפיינים אחרים של כאב הראש.

החוקרים מציינים כי למרות ההשערות בנוגע למנגנונים הביולוגיים הקושרים בין מיגרנה ותחלואה קרדיווסקולארית, עדיין לא-ברור אם הקשר קיים רק במיגרנה עם אאורה. באשר לשבץ איסכמי, ייתכן ויש מעורבות של שינוי בפעילות MMP (Matrix Metalloproteinase).

Headache 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן