בדיקת אולטרה-סאונד לצד מיטת החולה בחדר מיון לאבחון דלקת חריפה של כיס המרה (Ann Emerg Med)

ממחקר חדש עולה כי בדיקת אולטרה-סאונד לצד מיטת החולה מסייעת באישור או שלילת האבחנה של דלקת חריפה של כיס המרה בחדר מיון, ביעילות הדומה לביצוע הבדיקה במכון הרדיולוגי.

לדברי החוקרים, ללא קשר לצורך הכירורגי בבדיקות הדמיה, במידה וניתן לשלול מחלה של כיס המרה בזמן קבלת החולה, אין צורך להמתין כשעתיים עד שרדיולוג ישלול אפשרות זאת. בעקבות זאת ניתן להמשיך לערוך את הבדיקות הנדרשות. התוצאה היא חסכון בעלויות ובזמן שהחולה נדרש לשהות בחדר המיון.

במסגרת המחקר השוו החוקרים את הדיוק של בדיקת אולטרה-סאונד לצד מיטת החולה שבוצעה ע”י רופאים בחדר מיון ובדיקת אולטרה-סאונד שבוצעה במכון הרדיולוגי, לאבחנת דלקת חריפה של כיס המרה במדגם של 189 חולים, כולל 125 חולים בהם נערכה בדיקת אולטרה-סאונד ע”י רדיולוג.

בסה”כ, 26 חולים עברו כריתת כיס מרה דחופה, כאשר ב-23 מקרים אושרה האבחנה של דלקת חריפה של כיס המרה. יתר 163 החולים שוחררו. מבין 140 החולים אותם ניתן היה להשיג טלפונית, רק אחד דיווח על כריתת כיס מרה לאחר השחרור מחדר מיון.

החוקרים מדווחים כי לבדיקת אולטרה-סאונד לצד מיטת החולה 20 תשובות חיוביות-נכונות, 115 תשובות שליליות-נכונות, 26 תשובות חיוביות-שגויות ו-4 תשובות שליליות-שגויות, עם רגישות של 83% וסגוליות של 86%.

אף אחד מהממצאים המשניים בבדיקת אולטרה-סאונד (סימן מרפי, עיבוי דופן כיס המרה, או נוזל סביב כיס המרה) היו רגישים דיו לשלול דלקת כיס מרה לצד מיטת החולה או במכון הרדיולוגי.

החוקרים מזהירים כי מאחר שהרופאים בחדר מיון, שלקחו חלק במחקר, היו מנוסים מאוד בבדיקת אולטרה-סאונד לצד מיטת החולה, ייתכן כי התוצאות אינן נכונות לכלל האוכלוסייה, או הדירות במרכזים ללא תכנית הכשרה בבדיקת אולטרה-סאונד. לדבריהם, ככל הנראה יש לערב רדיולוג במקרים שאינם ברורים לחלוטין.

השימוש בבדיקת אולטרה-סאונד ע”י רופאים בחדר המיון עשוי להפחית את השימוש בבדיקות CT.

Ann Emerg Med 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן