פסוריאזיס מעלה את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית (מתוך כנס American College of Cardiology)

ממחקר חדש שהוצג בכנס American College of Cardiology עולות עדויות מוצקות לפיהן פסוריאזיס הינו גורם סיכון למחלה לבבית.

לדברי החוקרים, על רופאים לקחת בחשבון כי חולי פסוריאזיס, בעיקר אלו עם פסוריאזיס בדרגה חמורה, מצויים בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית, ויש לעודד שינויים בהרגלי חיים ובדיקות סקר לדיסליפידמיה ויתר לחץ-דם, ולשקול התערבויות מוקדמות להפחתת גורמי סיכון למחלה לבבית.

החוקרים מסבירים כי הקשר בין פסוריאזיס ומחלות לב הוצע בעבר, אך התוצאות לא היו חד-משמעיות, ועוררו מחלוקת בנושא.

במחקר הנוכחי החוקרים עקבו אחר שיעור פסוריאזיס, פרפור פרוזדורים, שבץ, אוטם לבבי, PCI ותמותה בכלל אוכלוסיית המתבגרים והמבוגרים בדנמרק, בין 1997 ו-2006. הם בחנו את ההיארעות של אירועים לבביים ב-40,000 משתתפים עם פסוריאזיס קל-עד-חמור, והשוו את התוצאות עם אלו בארבעה מיליון איש ללא פסוריאזיס.

מהתוצאות עולה כי בחולים עם פסוריאזיס בדרגה חמורה תועדה שכיחות גבוהה יותר של כלל הסיבוכים הלבביים, ובחולים עם פסוריאזיס בדרגה קלה תועד סיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים, שבץ, PCI ואף לאחר תקנון לגורמי סיכון אחרים.

הסיכון המוגבר לשני אירועים פרפור פרוזדורים ושבץ היה תלוי-גיל, כאשר הסיכון בחולים עם פסוריאזיס בדרגה בינונית/חמורה היה גבוה יותר באלו מתחת לגיל 50 שנים בתחילת המחקר בשנת 1997.

מממצאים אלו, כולל הסיכון המוגבר בחולים צעירים יותר, עולה כי בחולי פסוריאזיס יש לנקוט צעדים לניטור ומניעת בעיות קרדיווסקולאריות, ולא להסתפק בטיפול בתסמינים של המחלה העורית.

החוקרים מאמינים כי לאור תוצאות אלו, יש להקדיש תשומת לב רבה יותר לחשיבות פסוריאזיס כמחלה קרדיווסקולארית. הם מציינים כי הן פסוריאזיס והן טרשת עורקים הן מחלות דלקתיות, וככל הנראה קיימת חפיפה גדולה בין השתיים בסמנים ובמדיאטורים.

מתוך כנס American College of Cardiology

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן