בדומה לדורות קודמים של נוגדי-דיכאון, טיפול בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) מלוות בסיכון מוגבר לקטרקט, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסם ב-Ophthalmology.
המחקר כלל 18,784 מקרים ו-187,840 ביקורות. יחס הסיכון המתוקן לקטרקט בקרב מטופלים בהווה בתרופות ממשפחת SSRI עמד על 1.15 (95% CI = 1.08-1.23).
עם יחס סיכון של 1.39 (95% CI = 1.07-1.80) הסיכון הגבוה ביותר לקטרקט תועד בעקבות טיפול ב-Fluvoxamine (פבוקסיל). הבאים בתור היו Venlafaxine (אפקסור) עם סיכון יחסי של 1.33 (95% CI = 1.14-1.55) ו-Paroxetine (סרוקסט) עם סיכון יחסי של 1.23 (95% CI = 1.05-1.45). הזמן הממוצע לאבחנת קטרקט בזמן טיפול ב-SSRI עמד על 656 ימים.
החוקרים מציינים כי למרות שלא תועדה עלייה מובהקת סטטיסטית בסיכון לקטרקט בעקבות טיפול ב-Citalopram (רסיטל), Fluoxetine (פרוזאק) ו-Sertraline (סרנדה), למחקר לא הייתה עוצמה מספקת להערכת הקשר עם כל נוגדי הסיכון האינדיבידואליים.
החוקרים כותבים כי זהו המחקר הראשון שהדגים קשר בין תרופות ממשפחת SSRI ובין סיכון מוגבר לקטרקט.
לאור הסיכון הנמוך יחסית לקטרקט בעקבות משפחת SSRI, החוקרים מאמינים כי אין מקום להמליץ על הפסקת הטיפול בנוגדי-דיכאון או לבחור בתרופה אחת על-פני תרופה אחרת, על-בסיס הסיכון האפשרי לקטרקט.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא, בטרם ניתן יהיה לפרסם המלצות דפיניטיביות בנושא. בשלב זה, הם ממליצים לחולים לפנות לייעוץ רופא עיניים במידה וחלו שינויי ראייה. כמו כן, על המטופלים לזכור כי קטרקט היא הפרעה שפירה יחסית, וניתוח קטרקט הינו אחד מהניתוחים הבטוחים ביותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!