מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון מרץ של הירחון – Journal of Allergy and Clinical Immunology, עולה כי חסימת אויר בלתי הפיכה יוצרת שיעורים דומים של ירידה בתפקודי הריאות בין אם מדובר באסתמה ובין אם מדובר ב- COPD (chronic obstructive pulmonary disease).
יחד עם זאת, מפרטים החוקרים, רמת הירידה בתפקודי הריאות ודרגת שכיחות ההתלקחויות של המחלות קשורות במנגנונים דלקתיים ספציפיים אאוזינופילים באסתמה ונויטרופילים ב- COPD.
במחקר הנוכחי נבדקו 52 משתתפים וביניהם 16 חולי אסתמה עם הפרעה חסימתית קבועה, 21 חולי COPD עם הפרעה חסימתית קבועה, וקבוצת ביקורת של 15 חולי אסתמה עם חסימת דרכי אויר הפיכה לחלוטין.
מתוצאות המחקר עולה כי לאחר 5 שנים הודגמה ירידה ב- FEV1 (forced expiratory volume in one second) של 49.7 מ”ל בממוצע לשנה בחולי אסתמה ושל 51.4 מ”ל בממוצע בחולי COPD. לעומת זאת הירידה בקבוצת הביקורת עמדה על 18.1 מ”ל בממוצע לשנה. עוד עולה כי מספר ההתלקחויות לשנות-חולה (Person-year) עמד על 1.41 בקבוצת חולי האסתמה, 1.98 בקבוצת חולי ה- COPD, ו- 0.53 בקבוצת הביקורת.
הירידה ב- FEV1 הותאמה לרמות הבסיסיות של nitric oxide בנשיפה ולרמות האאוזינופילים בכיח אצל חולי אסתמה, וכן לרמות הנויטרופילים בכיח, דירוג האמפיזמה, תחלואות נלוות ותדירות ההתלקחויות בחולי COPD.
אם כן, למרות ששתי קבוצות המחקר עם ההפרעה החסימתית הקבועה הראו ירידות דומות ב- FEV1 ועלייה דומה בכמות ההתלקחויות, לכל אחת הודגמו מאפיינים פתולוגיים וקליניים ייחודיים.
החוקרים מציינים כי לעד 30% מהחולים עם הפרעה חסימתית קבועה ידועה היסטוריה קלינית של אסתמה, אולם עוד לא ברור כיצד התפתחות הפרעה חסימתית שכזו משפיעה על התוצאות הקליניות והתפקודיות של המחלה.
החוקרים מוסיפים כי המחקר מספק מידע חשוב וחדש בנוגע לחולי אסתמה, אשר עשוי לעודד המשך מחקר ולמידה. חולי אסתמה המבטאים הפרעה חסימתית קבועה לרוב נופו ממחקרים קליניים היות ולא יכלו להיחשב כחולי אסתמה ולא כחולי COPD.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!