מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ספטמבר של ירחון Pediatrics עולה כי ישנו תת-שימוש בספירומטריה על מנת לאבחן ולטפל באסתמה בילדים בקרב רופאי הילדים, וכי הדבר אינו עומד בקנה עם הנחיות הטיפול הלאומיות.
יתרה מכך, טוענים החוקרים כי הניסיון להביא רופאים אלו לכדי יישום ההנחיות הלאומיות לטיפול באסתמה יצריך קרוב לוודאי יוזמה חינוכית רצינית המתייחסת לבעיות בפירוש תוצאות הבדיקה ולמחסומים נוספים העומדים בפני שימוש בה.
בסקר נכללו 360 רופאים המטפלים בילדים חולי אסתמה. החוקרים מזכירים כי הנחיות פאנל המומחים שפורסמו מטעם ה-National Asthma Education and Prevention Program (NAEPP) מדגישות את חשיבות הספירומטריה באבחנה הראשונית של אסתמה ומדי שנה לאחריה לשם הניהול המתמשך של הטיפול. הם מוסיפים כי מחקרים קודמים מציעים כי רופאים פעמים רבות מפחיתים בהערכת חומרת האסתמה בהיעדר תוצאות ספירומטריה וכי ניתן לשנות את מהלך המחלה במידה ניכרת כאשר זמינות תוצאות בדיקה זו.
במחקרם זה, ביקשו החוקרים לבחון את השימוש בספירומטריה בסביבת הרפואה הראשונית. לשם כך, שלחו באמצעות הדואר שאלון סקר לרופאי ילדים העובדים במרפאות ולרופאי משפחה על מנת לאמוד את השימוש שעושים בספירומטריה וב-Peak flow meters, כמו גם את גישתם כלפי ביצוע בדיקות תפקודי ריאות וגורמים העשויים למנוע מהם לעשות שימוש בספירומטריה בעבודתם.
בשאלון נכלל חלק ובו סיפור קליני אשר שימש את החוקרים בהערכת המידה בה ספירומטריה עשויה הייתה להשפיע על זיהוי הרופא את חומרת האסתמה ועל החלטותיו הקליניות בדבר טיפול תרופתי בעקבותיו.
החוקרים מצאו כי 52% מהרופאים שנכללו בסקר דיווחו כי עושים שימוש בספירומטריה, 80% עושים שימוש ב-Peak flow metes ו-10% אינם עושים שימוש כלשהו במבחנים של תפקודי ריאות כלל. רק 21% מהרופאים דיווחו כי עושים שימוש רוטיני בספירומטריה במסגרת מצבים קליניים בהם מומלץ השימוש בבדיקה על פי ההנחיות.
השימוש בספירומטריה היה שכיח יותר בקרב רופאי המשפחה בהשוואה לרופאי הילדים (75% לעומת 35%; p<0.0001), וכן נמצא כי רופאי המשפחה חשו בנוח במידה רבה יותר מרופאי הילדים בפירוש תוצאות הבדיקה (50% לעומת 25%; p<0.0001).
בנוסף, מדווחים החוקרים כי 49% מהרופאים שנכללו בסקר פירשו נכונה את תוצאות הספירומטריה מהסיפור הקליני שנכלל בשאלון כחסימה בינונית בחומרתה וכי 14% הודו כי אינם יודעים כיצד לפרש את התוצאות.
שני שלישים מהרופאים ציינו כי היו מעוניינים לקבל הדרכה נוספת ביחס לאופן השימוש בספירומטריה בעבודתם הקלינית. גישה זו הייתה שכיחה יותר בקרב רופאי הילדים לעומת רופאי המשפחה (78% לעומת 53%; p<0.0001). השיטה המועדפת לקבלת הדרכה שכזו הייתה סדנאות המועברות בידי מומחים לאסתמה (43%), ולאחריהן חינוך רפואי מתמשך (Continuing Medical Education, CME) (32%), הדרכה באמצעות האינטרנט (24%) ולימוד מקולגות (14%).
הממצא לפיו הרופאים בקהילה אינם חשים בנוח בפירוש תוצאות בדיקת הספירומטריה או אינם בעלי הכישורים לכך מעיד לדברי החוקרים על כך שיש צורך בהדרכה נוספת, כך שיתרונות בדיקה זו יוכרו במלואם. הם מציינים כי קיימות מספר תוכניות להדרכה בנושא ואולם יש צורך לקדמן בצורה נרחבת יותר בקרב רופאים אלו.
שיעור ההיענות הירוד לסקר, אשר עמד על 50% מהנשאלים בלבד, מצוי בין מגבלות המחקר הנוכחי ומעיד על כך שיתכן ותוצאותיו אינן מצייגות את אוכלוסית רופאי הילדים בקהילה בכללותה. בנוסף, מציינים החוקרים כי לא העריכו את המרכזים בהם מבוצעת בדיקת הספירומטריה, את הציוד הספציפי בו נעשה שימוש, את השאלה אילו מבין אנשי הצוות מבצעים את הבדיקה, את האופן בו אנשי הצוות מקבלים הכשרה לבצעה ושמא הבדיקות מבוצעות על פי הקריטריונים שנקבעו בידי ה-American Thoracic Society.
החוקרים מסכמים כי תוכניות הכשרה הינן חשובות במיוחד עבור רופאי ילדים ואנשי צוותם, לא רק על מנת לקדם את השימוש הנרחב בספירומטריה כי אם גם לוודא פירוש נכון של תוצאותיה. לדבריהם, היישום הנרחב של הנחיות ה-NAEPP לשימוש בספירומטריה יצריך קרוב לוודאי יוזמה רצינית המתייחסת למחסומים השכיחים העומדים בפני רופאי הילדים בקהילה.
החוקרים מוסיפים כי יש צורך במחקרים נוספים בתחום על מנת להעריך את יעילות הסוגים השונים של הדרכה בנושא ספירומטריה בסביבה של רופאי הילדים בקהילה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!