האם צריכת תה ירוק מפחיתה את הסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית? (מתוך American Journal of Clinical Nutrition)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממטה-אנליזה חדשה אשר פורסמה בגיליון ינואר של ירחון American Journal of Clinical Nutrition עולה כי הראיות הקיימות אינן תומכות בהשפעה מגינה של צריכת תה שחור כנגד התפתחות מחלת לב כלילית (Coronary Artery Disease, CAD). עם זאת, החוקרים מציינים כי ישנו מידע מוגבל אשר תומך בקשר אפשרי בין צריכת תה ירוק ובין סיכון מופחת להתפתחות CAD.

החוקרים מסבירים כי מחקרים אפידמיולוגיים שנערכו בתחום לא היו עקביים ביחס לקשר בין צריכת תה ובין הסיכון להתפתחות CAD. לפיכך, ביקשו לערוך מטה-אנליזה במטרה לקבוע שמא קיים קשר בין תוצאי מחלת לב כלילית ובין צריכת תה על פי מחקרים תצפיתיים.

לדברי החוקרים, מבין 18 מחקרים שאותרו בעקבות חיפוש בספרות המקצועית בין השנים 1966 ו-2009 ונכללו במטה-אנליזה זו, 13 התמקדו בצריכת תה שחור וחמישת הנותרים בצריכת תה ירוק.

החוקרים לא מצאו קשר מובהק בין צריכת תה שחוק ובין הסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית (RR, 0.92 בהשוואת הצריכה הגבוהה והצריכה הנמוכה ביותר; RR, 0.98 עבור כל עלייה של כוס תה אחת ליום). הם מוסיפים כי ה-RR המצטבר עבור צריכת תה ירוק הראה קשר מובהק בין צריכת התה הגבוהה ביותר ובין סיכון נמוך להתפתחות CAD (RR, 0.72). לדבריהם, כל עלייה בכוס תה ירוק נוספת ליום הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-10% להתפתחות CAD (RR, 0.90).

החוקרים מסיקים כי תוצאות אלו אינן תומכות בהשפעה מגינה של צריכת תה שחור כנגד התפתחות CAD. לדבריהם, המידע המוגבל הקיים אודות צריכת תה ירוק תומך בקשר אפשרי בין צריכתו ובין סיכון מופחת להתפתחות CAD, אולם הם מזכירים כי יש צורך בהמשך המחקר בתחום בטרם ניתן יהיה לקבוע בוודאות כי אכן קיים קשר שכזה.

בין מגבלות המחקר הנוכחי, מציינים החוקרים את ההטרוגניות הניכרת בין המחקרים שנכללו בניתוח, את מספרם הקטן ואת העובדה כי החיפוש נערך רק בעבודות שפורסמו בשפה האנגלית. בנוסף, הם מזכירים את המבנה התצפיתי של המחקרים, עם ערפלנים אפשריים אשר יתכן ולא זכו להתייחסות, את השיטות השונות בהן נעשה שימוש לשם כימות צריכת התה, ואת העובדה כי מרבית העבודות נערכו בארצות הברית, אירופה, סין ויפן, דבר אשר מגביל לדבריהם את יכולת ההכללה ממסקנות המחקר לגבי אוכלוסיות אחרות.

החוקרים טוענים כי ישנה סבירות ביולוגית כי תה ירוק ותה שחור הינם בעלי השפעה שאינה עקבית על הסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית. לדבריהם, קטכינים (catechins) בתה הירוק הוכחו כמעכבים חימצון, דלקת ווסקולארית, אתרוגנזה ותרומבוגנזה, ולהשפיע לטובה על פרופיל השומנים בדם ועל תגובתיות כלי הדם, דבר אשר מצביע על מגוון רחב של השפעות מועילות אפשריות ביחס למחלת לב כלילית. בשל רמות התסיסה השונות, תכולת הקטכינים והרכבם עשויה להיות שונה מאוד בין תה ירוק ותה שחור, הם מוסיפים.

American Journal of Clinical Nutrition 2011

לידיעה ב-HeartWire

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן