מתוצאות מטה-אנליזה שנערכה ע”י חוקרים מאירופה עולה כי תנגודת לאינסולין מפחיתה משמעותית את הסיכויים לתגובה וירולוגית ממושכת לטיפול סטנדרטי כנגד זיהום בנגיף HCV (Hepatitis C Virus).
החוקרים מצאו כי שיעורי תגובה וירולוגית ממושכת היו נמוכים בכ-20% בחולים עם תנגודת לאינסולין, כפי שנקבע לפי HOMA-IR (Homeostasis Model Assessment). מצד שני, בחולים עם תגובה טובה לטיפול מדד HOMA-IR היה נמוך ב-0.9, בהשוואה למקביליהם.
תנגודת לאינסולין נפוצה בזיהום HCV, אך מחקרים בנושא העלו תוצאות סותרות.
הסקירה הספרותית העלתה 14 מחקרים, שכללו 2732 חולים. הטיפול ב-Pegylated Interferon-alpha-2a או alpha-2b ו-Ribavirin ניתן למשך 24 שבועות בחולים עם זיהום בנגיף HCV מגנוטיפ 2 או 3 ולמשך 48 שבועות עם גנוטיפ 1.
תגובה וירולוגית ממושכת הוגדרה בנוכחות ערכי HCV RNA שאינם ניתנים למדידה 24 שבועות לאחר תום הטיפול.
הסקירה כללה תשעה מחקרים (1902 חולים) עם ערכי סף לתנגודת לאינסולין בטווח מעל 2 למעל 3. בסה”כ, ב-759 חולים תועדה תגובה וירולוגית ממושכת.
שיעורי תגובה וירולוגית ממושכת היו נמוכים ב-19.6% בממוצע, בחולים עם תנגודת לאינסולין, בהשוואה לאלו ללא תנגודת לאינסולין (p<0.001).
במטה האנליזה השנייה, החוקרים בחנו הבדלים במדד HOMA-IR בין 1474 חולים שהגיבו -877 חולים שלא הגיבו לטיפול. המדד היה נמוך ב-0.92 בקרב אלו עם תגובה וירולוגית ממושכת, בהשוואה לאלו ללא תגובה וירולוגית ממושכת (p<0.001).
באשר לשאלה מדוע שיעורי הריפוי של נגיף HCV מושפעים מתנגודת לאינסולין, החוקרים מעלים מספר תיאוריות, דוגמת קשר בין תנגודת לאינסולין ובין דרגת הפיברוזיס או הדלקת בכבד, או עידוד שכפול נגיפי HCV או עיכוב מעבר סיגנאלים בשל רמות אינסולין מוגברות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!