מהו הערך של מדיניות בית-ספרית המודיעה להורים על משקל עודף בילדיהם? (מתוך Archives of Pediatric and Adolescent Medicine)

מאת ד”ר בן פודה-שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של ירחון Archives of Pediatric and Adolescent Medicine עולה כי מדיניות בית ספרית על פיה ההורים מקבלים דיווח על משקל עודף או השמנת יתר בילדיהם ככל הנראה הינה בעלת השפעה מועטה על הבעיה בלבד.

החוקרים מסבירים כי בעשור האחרון כמעט כל בתי הספר הציבוריים במדינת קליפורניה אספו מידע ביחס לגובה ומשקל של תלמידי כיתות ה’, ז’ ו-ט’, אולם רק בחלק מבתי הספר הוחלט לשלוח את תוצאות המדידות להורי התלמידים. החוקרים ביקשו לנתח את ההשפעות של המדיניות השונה של בתי הספר בעקבות דיווחים אלו.

החוקרים מצאו כי שנים לאחר מכן, ילדים אשר הוריהם קיבלו דיווח באם סבלו מהשמנת יתר לא הראו סבירות רבה יותר לירידה במשקל בהשוואה לאלו אשר להוריהם לא נמסר מידע זה. הם משערים כי יתכן ומשמעות הדבר הינה כי על בתי הספר לרכז מאמציהם בהתערבויות אשר הינן בעלות השפעה רבה יותר, כגון הפיכת הארוחות הניתנות במסגרת בית הספר לבריאות יותר, והעלאת הפעילות הגופנית בה עוסקים התלמידים.

לדברי החוקרים, חינוך גופני הינו אולי הכלי אשר נעזרים בו הכי פחות במסגרת בריאות הציבור. הם טוענים כי יש לעודד את בתי הספר לוודא כי תומכים ומקדמים פעילות גופנית ככל האפשר.

בנוסף, החוקרים סבורים כי יתכן ויש בכל זאת השפעה למתן דיווח להורים כאשר ילדיהם סובלים ממשקל עודף. הם מזכירים כי ההורים קיבלו דיווחים אלו באמצעות מכתב, ויתכן כי חלקם לא קיבלו את המכתב בפועל. היא מוסיפה כי כמעט באף אחד מהמכתבים הללו לא נכללו המילים ‘עודף משקל’ או ‘השמנת יתר’, כי אם נעשה התייחסות למדד מסת הגוף (BMI), אשר יתכן לטענתה וחלק ההורים לא הבינו.

החוקרים מזכירים כי קיים ויכוח בין מומחים בתחום הבריאות ביחס לתועלת של בדיקות סקר בבתי הספר למדד מסת הגוף. כיום, ה-Institute of Medicine ממליץ על כך, לצד הודעה להורים בדבר התוצאות, בעוד שסוכנויות אחרות ובהן ה-Centers for Disease Control and Prevention (CDC) וה-American Heart Association (AHA) טוענות כי אין די ראיות התומכות בצעד זה.

לדברי החוקרים, מדיניותן של בתי הספר במדינת קליפורניה משקפת חלוקה זו: נכון לשנת 2006, 41% ממחוזות בתי הספר דרשו מהצוות למדוד את הגובה והמשקל של התלמידים, ושלושה רבעים מבתי הספר הללו דיווחו להורים על התוצאות. הם טוענים כי אין הפתעה גדולה בכך שלמדיניות הנוכחית אין השפעה משמעותית. לדבריהם, גם אם ההורים היו משנים את הסביבה הביתית, באמצעות הכנת ארוחות בריאות יותר למשל, הרי שללא שינויים בסביבת בית הספר בו מבלים הילדים את מרבית זמנם, קשה יהיה לראות השפעה בריאותית.

יתרה מכך, החוקרים טוענים כי אין די במכתב יחיד על מנת לשכנע הורים לערוך שינויים דרמטיים בבית. מרבית ההורים כבר עושים ככל יכולתם, הם מוסיפים.

Arch Pediatr Adolesc Med 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן