מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the National Cancer Institute עולה כי בחולים עם מחלת הודג’קין ישנה חשיבות אתיולוגית לנוכחות נגיף EBV (Epstein Barr Virus).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מצטברות עדויות לפיהן יש הבדלים בגורמי הסיכון ללימפומה קלאסית מסוג הודג’קין בהתאם לנוכחות נגיף EBV בגידול. ההטרוגנית הזו באתיולוגיה אינה נכללת כיום בסיווג המחלה.
כעת ערכו החוקרים מחקר ברמת הגנום שכלל 1200 חולים עם מחלת הודג’קין ו-6417 ביקורות, במטרה לזהות וריאנטים גנטיים נפוצים הקשורים בכלל מקרי מחלת הודג’קין וסוגים שונים המוגדרים לפי מצב EBV בגידול. החוקרים ערכו ניתוחים סטטיסטיים נרחבים וחישבו את יחסי הסיכויים.
בעקבות המחקר זוהו שני אתרים חדשים הקשורים במחלת הודג’קין, ללא קשר לנוכחות זיהום בנגיף EBV, באזור קומפלקס MHC (Major Histocompatibility Complex); אחת מצוי סמוך ל-MICV (rs2248462, יחס סיכויים של 0.61) והאחר ליד HLA-DRA (rs2395185, יחס סיכויים של 0.56), כאשר הממצאים אושרו בסדרות חוזרות. בהתאם לממצאים ממחקרים קודמים, זוהה קשר בין לימפומה מסוג הודג’קין חיובית ל-EBV ובין וריאנטים גנטיים באזור Class I (rs2734986, HLA-A, יחס סיכויים של 2.45; rs6904029, HCG9, יחס סיכויים של 0.46) ובין גידולים שליליים ל-EBV ו-rs6903608 באזור Class II (rs6903608, HLA-DRA, יחס סיכויים של 2.08).
הקשר בין rs6903608 וגידולים שליליים ל-EBV היה מוגבל לסוג היסטולוגי NS (Nodular Sclerosis). זוהו עדויות לקשר בין מחלת הודג’קין שלילית ל-EBV ובין rs20541, וריאנט שנקשר בעבר עם פסוריאזיס ואסתמה, אך הקשר היה פחות ברור. זוהה קשר עם וריאנט נוסף הקשור בפסוריאזיס, rs27524, ועם מחלת הודג’קין (יחס סיכויים של 1.21).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים עדויות ברורות לפיהן לנוכחות EBV חשיבות אתיולוגית בסיווג מחלת הודג’קין וכן הנתונים מעידים כי מספר מרכיבים בתהליכים הפתולוגיים משותפים לחולים עם ובלי עדות לזיהום בנגיף EBV.
Journal of the National Cancer Institute. 2012;104(3):240-253
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!