במאמר חדש שפורסם בכתב העת Arthritis Care and Research מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), לאחר כשלון טיפול במעכב TNF ראשון , ישנה עדיפות להחלפת הטיפול ל-Rituximab (מבטרה), בהשוואה למתן טיפול במעכב TNF חלופי.
במסגרת המחקר אספו החוקרים נתונים ממאגר British Society for Rheumatology Biologics Register אודות חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, לאחר כשלון טיפול במעכב TNF ראשון, שהחליפו לטיפול ב-Rituximab או מעכב TNF אחר.
החוקרים בחנו את התגובה לטיפול שישה חודשים לאחר החלפת הטיפול באמצעות קריטריוני EULAR (European League Against Rheumatism), והשיפור במדדי HAQ (Health Assessment Questionnaire). מדגם המחקר כלל 1,328 חולים שנכללו בהערכת EULAR ו-937 חולים בהערכת HAQ.
מהתוצאות עולה כי שישה חודשים לאחר החלפת הטיפול, 54.8% מהחולים שהחליפו לטיפול ב-Rituximab הגיבו לטיפול לפי קריטריוני EULAR, זאת בהשוואה ל-47.3% מאלו בהם הוחלף הטיפול למעכב TNF אחר. ב-38.4% מהמטופלים ב-Rituximab נרשם שיפור בעל משמעות קלינית במדדי HAQ, בהשוואה ל-29.6% מהחולים שטופלו במעכבי TNF.
לאחר תקנון למדדים שונים, החוקרים מצאו כי בחולים בהם הטיפול הוחלף ל-Rituximab נרשם סיכוי גבוה יותר משמעותית לתגובה לטיפול לפי קריטריוני EULAR; יחס הסיכויים עמד על 1.31, בהשוואה לאלו שהחליפו לטיפול במעכב TNF חלופי. בחולים שטופלו ב-Rituximab הסיכוי לשיפור במדדי HAQ היה גבוה יותר משמעותית .
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור ממצאים אלו, החלפה לטיפול ב-Rituximab עשויה להביא לתועלת רבה יותר מהחלפה לטיפול במעכב TNF חלופי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, לאחר כשלון טיפול ראשון במעכב TNF.
Arthritis Care Res published online 15 Mar 2012
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!