מסקירה סיסטמית שפורסמה ב-Cochrane Database of Systematic Reviews עולה כי אין עדויות מספקות בכדי לתמוך בהשערה לפיה טיפול בתולעים מסוג Whipworm (תולעת השוט) או Hookworm (תולעי קרס) עשוי לסייע בטיפול בחולים עם נזלת אלרגית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפולים הנוכחיים לנזלת אלרגית הם תת-אופטימאליים מאחר שהימנעות מאלרגנים לרוב אינה מעשית וטיפול תרופתי עשוי להיות יקר, לא-יעיל או מלווה בתופעות לוואי.
מספר מחקרים לא-אקראיים תמכו באפשרות כי תולעים יסייעו במניעה או ריפוי של מחלות אלרגיות או מחלות המתווכות ע”י פעילות מערכת החיסון. לפיכך, בסקירה הנוכחית הם ביקשו לבחון מחקרים שפורסמו לאחרונה במטרה לקבוע אם טיפול בתולעים הוא בטוח ויעיל בחולים עם נזלת אלרגית.
החוקרים ערכו סקירה של מאגרי נתונים ציבוריים ופרטיים בחיפוש אחר מחקרים אקראיים, מבוקרים, שלא-פורסמו, להערכת טיפול בתולעים לחולים עם נזלת אלרגית.
הסקירה כללה בסופו של דבר שני מחקרים כפלי-סמיות, עם 130 מבוגרים עם נזלת אלרגית אינטרמיטנטית או קבועה.
במחקר אחד, חולקו המשתתפים לטיפול מילעורי ב-10 תולעי קרס או פלסבו והיו במעקב למשך 12 שבועות. במחקר השני ניתנו שלושה מינונים פומיים שבועיים של תכשיר שכלל 2500 ביצי תולעי שוט או פלסבו והיו במעקב למשך 24 שבועות.
בקבוצת המטופלים בתולעים לא נרשם כל שיפור משמעותי בתסמיני נזלת אלרגית, באחוז הימים עם תסמינים מינימאליים, העדר צורך בטיפול תרופתי, מדדי תפקוד ריאתי, או מדדי איכות חיים. לא נרשם הבדל בסך הטיפול התרופתי בין קבוצת ההתערבות וקבוצת הפלסבו. עם זאת, חולים שטופלו בתולעים נטלו הרבה פחות טיפולי הצלה במהלך עונת אבקני דשא, בהשוואה למטופלי פלסבו (הבדל ממוצע של 14%-).
לא תוארו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בתופעות הלוואי החמורות או בשיעורי הפסקת הטיפול וטיפול בתולעים נמצא בטוח כאשר ניתן באופן מדוד. עם זאת, המטופלים בתולעים דיווחו בשכיחות גבוהה יותר על תלונות גסטרואינטסינאליות (סיכון יחסי של 1.79), כולל כאב בטן בינוני-עד-חמור, גזים ושלשולים חמורים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אין עדויות מספקות התומכות בשימוש שגרתי בטיפול בתולעים בחולים עם נזלת אלרגית. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת הטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!