הסיכון לתמותה לבבית פתאומית על-רקע סמנים להשמנת-יתר במחקר גדול עלה מהר יותר עם עליה ביחס מותן-ירך (WHR או Waist-to-Hip Ratio), בהשוואה לשני מדדים מוכרים יותר. ועם מדד WHR, אך לא עם שני המדדים האחרים היקף מותניים ומדד מסת גוף (BMI או Body Mass Index) הקשר עם תמותה לבבית פתאומית היה בלתי תלוי בסוכרת, מחלה כלילית, אי-ספיקת לב ויתר לחץ דם.
לדברי החוקרים, מבין שלושה סמנים להשמנה, ליחס מותן-ירך הערך המנבא הטוב ביותר לתמותה כלילית חדשה, מאחר שלוקח בחשבון שונות במבנה הגוף ולכן מאפשר הערכה מדויקת יותר של השמנה בטנית.
הסקירה ממחקר ARIC (Atherosclerosis Risk in Communities), שהוצגה במהלך הכנס המדעי מטעם ה-Heart Rhythm Society, כללה כ-15,000 משתתפים, בגיל ממוצע של 54 שנים. 401 אירועי תמותה לבבית פתאומית תועדו במהלך מעקב ממוצע של 12.6 שנים. כל שלושת הסמנים להשמנה ניבאו את הסיכון לתמותה לבבית פתאומית, ללא תלות בגזע.
הסיכון לתמותה לבבית פתאומית עלה משמעותית עם עליה בכל אחד מהסמנים להשמנה בסקירה שלקחה בחשבון גיל, מין, גזע, רמת השכלה, הרגלי עישון והיסטוריה משפחתית של מחלת עורקים כלילית. לאחר תקנון למספר סמנים ומחלות רקע, הקשורים בהשמנת-יתר, יחס מותן-ירך זוהה כגורם המנבא הבלתי-תלוי היחידי לסיכון לתמותה לבבית פתאומית.
הקשר המשמעותי בין הסיכון לתמותה לבבית פתאומית ובין כל שלושת המדדים להשמנה לא הפתיע את החוקרים. עם זאת, הם לא ציפו כי WHR יהיה המדד היחיד שינבא את הסיכון לתמותה לבבית פתאומית לאחר תקנון לסוכרת, יתר לחץ דם, מחלת לב כלילית ואי-ספיקת לב.
מתוך הכנס המדעי מטעם ה-Heart Rhythm Society
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!