מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמה ב-Circulation עולה כי בקרב אנשים המתגוררים ברחבי העולם בקהילות בהן מיושמת חקיקת למניעת עישון חלה ירידה בסיכון למחלות שונות על-רקע עישון, כולל מחלות לב, מחלות צרברווסקולאריות ומחלות ריאה. יתרה מזאת, ככל שהחקיקה נוקשה יותר כל הירידה בסיכון דרמטית יותר.

במחקר אחר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine מצאו חוקרים ירידה של 33% בשיעור האוטמים הלבביים לאחר שכל מקומות העבודה במחוז Olmsted County במינסוטה הקפידו על מקום עבודה ללא-עישון.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בשנים האחרונות הופיע גל של חקיקות כנגד עישון ברחבי ארצות הברית ובמדינות אחרות, עם הגבלת העישון במקומות עבודה, מסעדות ופאבים, תוך הפחתת החשיפה לעישון פאסיבי. בעקבות זאת חלה ירידה בשיעורי האשפוזים ומקרי התמותה עקב מחלות לב וכלי דם ומחלות ריאה.

במטה-אנליזה, החוקרים ביקשו לקבוע את הקשר בין חקיקה כנגד עישון ובין אשפוזים ומקרי תמותה עקב מחלות לב, מחלות צרברווסקולאריות ומחלות ריאה. הם ערכו חיפוש אחר מחקרים שפורסמו לפני 30 בנובמבר, 2011, וכללו 45 מחקרים של 33 חוקים כנגד עישון עם חציון מעקב של 24 חודשים.

החוקרים מדווחים כי חקיקה מקיפה כנגד עישון לוותה בשיעורים נמוכים משמעותית של אשפוזים או מקרי תמותה בכל ארבע הקבוצות האבחנתיות: אירועים כליליים (סיכון יחסי של 0.848), מחלות לב אחרות (סיכון יחסי של 0.610), אירועים מוחיים (סיכון יחסי של 0.840) ומחלות ריאה (סיכון יחסי של 0.760).

החוקרים זיהו דפוס לפיו חקיקה מקיפה כנגד עישון לוותה בירידה גדולה יותר באשפוזים לבית החולים. הם גם זיהו קשר בין חקיקה מקיפה כנגד עישון ובין ירידה של 15% באשפוזים בשל אוטם לבבי חד, ממצא ששיקף את הירידה המשמעותית באוטמים לבביים חדים במטה-אנליזה מוקדמת. עם זאת, בניגוד למחקרים מוקדמים, החוקרים לא מצאו כי הירידה בסיכון עלתה עם מעקב ממושך יותר.

החוקרים מזהירים כי החקיקה עצמה אינה מביאה לתוצאות שנצפו, אלא, נובעת מהירידה בחשיפה לעישון פאסיבי ועליה בשיעורי הפסקת עישון בעקבות החקיקה. הם כותבים כי ממצאי הסקירה מספקים עדות לפיה חקיקה כנגד עישון מובילה להפחתת אשפוזים והוצאות רפואיות הקשורות בטיפול במגוון רחב של מחלות.

במחקר השני, החוקרים בחנו את ההשפעה של חקיקה כנגד עישון על בריאות האוכלוסייה במחוז Olmsted County במיניסוטה. בשנת 2002, הוחלט על ישום החקיקה שאסרה על עישון במסעדות. בשנת 2007 הורחבה ההגבלה לכלל מקומות העבודה, כולל בארים.

במהלך תקופת המחקר, תוך השוואת 18 החודשים לפני החקיקה הראשונה ו-18 החודשים לאחר החקיקה השנייה, זוהתה ירידה של 33% בשיעורי היארעות אוטמים לבביים (סיכון יחסי מתוקן של 0.67, p=0.001). נרשמה ירידה של 17% בהיארעות מוות לבבי פתאומי במהלך כלל תקופת המחקר, בהשוואת 18 החודשים לפני החקיקה הראשונה עם 18 החודשים לאחר החקיקה השנייה (סיכון יחסי מתוקן של 0.83).

המחקר משקף את הניסיון באוכלוסיה לבנה בעיקרה; החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים באוכלוסיות מגוונות יותר מבחינה גזעית ואתנית.

לסיכום, יישום חקיקה כנגד עישון במקומות העבודה לוותה בירידה משמעותית בשיעור האוטמים הלבביים, כאשר היקף הירידה אינו מוסבר ע”י התערבויות אחרות או שינויים בגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, למעט שכיחות המעשנים באוכלוסייה. עישון פאסיבי הינו גורם סיכון הפיך לאוטמים לבביים.

Circulation. 2012;126:2177-2183

Arch Intern Med. Published online October 29, 2012

לידיעה במדסקייפ