במאמר חדש שפורסם ב-The British Journal of Dermatology כותבים החוקרים על מעקב ארוך טווח של 15 שנה אחר קבוצת עוקבה של ילדי כיתה ח’, שמטרתו היתה להבין מהן השכיחות ושיעורי ההיארעות של אלרגיה ממגע (contact allergy) ודרמטיטיס אלרגית (ACD, allergic contact dermatitis) , וכן את יכולת ההתמדה שלהןמגיל בית הספר ועד לבגרות.
כ-1200 ילדים מקבוצת העוקבה התבקשו להשלים שאלון ולהשתתף בבדיקות קליניות כולל בדיקת patch ו- TRUE Test® . השאלון נענה על ידי כ-900 מהילדים, כשרק פחות ממחציתם, כ-440 , עברו בדיקת Patch.
לאורך תקופת המעקב, שיעור ההיארעות של אלרגיה ממגע היה 13.4% ושל ACD – 7.8%. השכיחות של אלרגיה בבגרות היתה 20.1% ושיעורי –ACD בהווה או בעבר היו 12.9% בקרב קבוצת המעקב.
האלרגנים השכיחים ביותר אליהם היו הילדים אלרגיים היו קודם כל ניקל (11.8%), ואחריו קובלט (2.3%), שרף (colophony/rosin) (2.0%) ותרכובת הכספית ת’ימרוסל (1.4%). ברוב המקרים, האלרגיה לניקל התמידה בילדים והמשיכה בבגרותם, ומקרים רבים חדשים של אלרגניות הופיעו עם הזמן.
החוקרים מסכמים כי מגיל הנעורים ועד הבגרות, שיעורי ההיארעות של אלרגיה ממגע ושל ACD היו גבוהים. ניקל היה האלרגני ביותר מבין החומרים שגרמו לאלרגיה ממגע, ומקרים חדשים של אלרגיה המשיכו להופיע לאורך השנים אף שהוכנסו באירופה תקנות חדשות לשימוש בחומר.
The British Journal of Dermatology. 2013;168(2):318-325
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!