מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Canadian Medical Association Journal עולה כי רופאים המקפידים על אמצעי בריאות מונעים נוטים יותר לטפל במטופלים המקפידים על אמצעי בריאות מניעתיים. מכאן עולה כי שיפור הבריאות הגופנית של סטודנטים לרפואה ורופאים עשויה להביא למערכת יחסים בריאה בין הרופאים ובין המטופלים, שתועיל לחולים וכן לרופאים. מהמחקר עולה עוד כי צפויה תועלת למערכת הבריאות עם תמיכה בבריאות הרופאים המטפלים.
מדגם המחקר כלל 1,488 רופאים ולמעלה מ-1,800,000 מטופלים מבוגרים שלהם. החוקרים בחנו שמונה מדדים ומצאו כי עבור כל המדדים, המטופלים נטו יותר לקחת חלק באמצעי מניעה במידה והרופאים המטפלים שלהם נקטו באותם אמצעים. לדוגמא, במידה והרופא המטפל קיבל חיסון לשפעת, אזי 49.1% מהמטופלים המתאימים של אותו רופא קיבלו גם הם את החיסון. עם זאת, במידה והרופא לא קיבל את החיסון, אזי רק 43.2% מהמטופלים המתאימים של אותו רופא קיבלו את החיסון.
ההבדל היחסי שזוהה בקבלת חיסונים כנגד שפעת היה כמעט כפול מההבדל היחסי (7.2%) שזוהה בקרב מטופלים המתאימים לחיסון כנגד פנאומוקוק תחת טיפולים של רופאים שקיבלו את החיסון כנגד שפעת, בהשוואה לרופאים שלא קיבלו את החיסון כנגד שפעת (60.9% לעומת 56.38%). מנגד, שיעורי הממוגרפיה היו דומים בחולים לרופאים שקיבלו או לא קיבלו את החיסון כנגד שפעת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי יש מקום לשיפור ההתייחסות של חלק מהרופאים לאמצעי המניעה הקיימים (בעיקר בכל הנוגע לבדיקות סקר וחיסונים) וכי שיפור הבריאות של הרופאים עשויה להביא לשיפור תוצאות הטיפול במטופליהם. הם מאמינים כי תוכניות המכוונות לעידוד בריאות רופאים עשויות לתרום לדבר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!