במהלך הכנס השנתי ה-104 מטעם ה-American Association for Cancer Research הוצגו שתי הגישות החדשות המבטיחות ביותר באונקולוגיה אימונותרפיה וטיפול בשילובי נוגדן-תרופה עם תוצאות טובות יותר במקרים של סרטן שחלות מתקדם, קשה לטיפול.
אימונותרפיה לסרטן שחלות הינה למעשה תהליך בן שני שלבים, שלראשונה אי פעם, משלב חיסון תאי דנדריטים וטיפול הכולל תאי T.
במחקר בשלב 1, 20 מבין 31 חולות (66%) עם סרטן שחלות בשלב III/IV שטופלו בשלב הראשון (חיסון בלבד), אובחנו עם מחלה יציבה (17 חולות) או תגובה חלקית (3 חולות). Bevacizumab ניתן במהלך שני שלבי הטיפול.
11 החולות שקיבלו את החיסון אך עדיין היו עם מחלה שארית התקדמו לשלב השני (אימונותרפיה), טיפול בתאי T. מבין אלו, ב-73% תועדה תועלת; שבע נשים אובחנו עם מחלה יציבה ואחת עם תגובה מלאה.
למחקר הנ”ל הייתה תוצאה דרמטית במיוחד, כאשר בחולה עם שתי הישנויות שעברה ניתוחי נרחבים (Debulking) קיבלו את החיסון בלבד (שלב ראשון) עם 45 חודשי הישרדות ללא-התקדמות.
באותו מפגש, חוקרים אחרים הציגו תוצאות ממחקר בשלב 1 להערכת תכשיר ניסיוני המכוון לגידולי שחלות המבטאים את חלבון MUC16, כאשר לדברי החוקרים, 80% מכלל ממאירויות השחלה מבטאים את החלבון הנ”ל.
התכשיר החדש, הקרוי DMUC5754A הוא צימוד נוגדן-תרופה, משפחה חדשה של תרופות, כאשר המוכרת בהן היא Trastuzumab Emtansine או T-DM1, המשמשת לטיפול בסרטן שני חיוביים ל-HER2.
במחקר הראשון בבני אדם, בלמעלה מ-20% מבין 44 החולות עם הישנות סרטן שחלות מתקדם, עמיד לפלטינום, זוהתה תגובה ל-DMUC5754A. מבין המשתתפות במחקר, בחולה אחד זוהתה תגובה מלאה ובארבע תגובה חלקית (הקטנה של הגידול בלמעלה מ-30%). כל חמש התגובות תועדו בחולות עם תאי סרטן שביטאו MUC16 ברמה גבוהה וטופלו במינון של 2.4 מ”ג לק”ג.
החוקרים מסבירים כי DMUC5754A הינו שילוב של נוגדן ורעלן פוטנטי. הנוגדן מזהה את החלבון, MUC16, הנפוץ בממאירויות של השחלה, ומכוון את הרעלן להרג תאי סרטן. הצימוד נוגדן-תרופה משחרר את הרעלן באופן סלקטיבי יחסית לתאי סרטן חיוביים ל-MUC16.
במידה ומחקרים נוספים יאשרו את התועלת של התרופה, אזי מדובר בסוג חדש של טיפול בסרטן שחלות. לתרופה במחקר היה פרופיל בטיחות מקובל, כאשר במהלך המחקר תועדו שתי רעילויות שהגבילו את המינון מקרה אחד של נויטרופניה בדרגה ארבע ומקרה אחד של עליה בחומצה אורית בדרגה 4, שתועדו עם המינון המקסימאלי של 3.2 מ”ג לק”ג. תופעות לוואי בדרגה 3 כללו עייפות (9% מהחולות) ונויטרופניה (9% מהחולות).
עייפות הייתה תופעת הלוואי הנפוצה ביותר בדרגה 3/4 בכל המינונים שניתנו ובסה”כ, עייפות תועדה ב-57% מהחולות. תופעות לוואי נפוצות אחרות כללו בחלות, הקאות, ירידה בתאבון, שלשולים ונוירופתיה היקפית.
הכנס השנתי ה-104 מטעם ה-American Association for Cancer Research
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!