בהשוואה להערכת קצב הסינון הגלומרולארי (GFR או Glomerular Filtration Rate Estimated), מדידת GFR (Measured GFR) אינו מנבא טוב יותר את התוצאות הקשורות בתפקוד הכלייתי. תהליכי קבלת החלטות כמעט ואינם דורשים לעולם הערכה מדויקת של ערכי GFR של החולים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם יש להשקיע מאמצים נוספים בהערכה טובה יותר של מדדי GFR. לדבריהם, ההנחה המקובלת היא כי מדידת קצב הסינון הגלומרולארי הינה מדד הזהב להערכת התפקוד הכלייתי ורבים מאמינים כי ישנה חשיבות רבה להערכה מדויקת של התפקוד.
מחקרים שערכו השוואה בין מדידת קצב הסינון הגלומרולארי ובין הערכת קצב הסינון הגלומרולארי (באמצעות סמני סינון אנדוגניים, דוגמת קריאטינין, או סמנים חדשים יותר, דוגמת Cystatin C או Beta-trace Protein) אל מול מדדים חיצוניים להערכת התפקוד הכלייתי, לא הצליחו להוכיח כי מדידת GFR עדיפה באופן עקבי על הערכת GFR.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בהשוואה להערכת GFR, מדידת GFR אינה בהכרח מנבאת טוב יותר את התוצאות הקשורות בתפקוד הכלייתי וכי בפועל, כמעט אין מצבים בהם נדרשת הערכה מדויקת של קצב הסינון הגלומרולארי. לפיכך, נראה כי אין מקום להשקיע מאמצים נוספים בהערכה מדויקת יותר של ערכי GFR.
Curr Opin Nephrol Hypertens. 2013;22(3):310-315
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!