מחקר חדש מצא כי על אף עדויות לגבי קשר אפשרי בין כריתת רחם לבין עליה בסיכון למחלות לב וכלי דם (CVD) , נראה דווקא שכריתת רחם בגיל המעבר לא מעלה את הסיכון ל-CVD בנשים.
מטרת החוקרים היתה להשוות את השינויים בגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם בעקבות כריתת רחם או לאחריה, וכן את השינויים שנצפו בגורמי הסיכון ל-CVD עד להגעה למנאופוזה טבעית או לאחריה. ברקע למחקר כותבים החוקרים כי העדויות ממחקרים קודמים מציעות שכריתת רחם, עם או בלי כריתת שחלות דו צדדית עלולה להביא לעליה בסיכון ל-CVD, אך לדבריהם רב המחקרים שנערכו בחנו את מצב המנאופוזה רק באופן רטרוספקטיבי. במחקר הנוכחי החוקרים השתמשו במידע ממחקר בריאות נשים שכלל 3302 נשים לפני מנאופוזה שלא קיבלו טיפול הורמונלי, שהיו בנות 42-52, ושאחריהן נערך מעקב שנתי במשך 11 שנים שכלל איסוף נתונים לגבי מאפיינים סוציודמוגרפיים, מצב המנאופוזה, ניתוחים, ה-BMI, שימוש בתרופות, גורמים הקשורים לאיכות החיים, וכן מצב השומנים בדם, לחץ הדם, עמידות לאינסלין וכן גורמים המוסטטיים ודלקתיים. עד ל-2008 הגיעו 1769 מהנשים למנאופוזה טבעית, 77 נשים עברו כריתת רחם עם שימור של השחלות ו- 106 נשים עברו כריתת רחם עם כריתת שחלות דו-צדדית. מודלים סטטיסטיים היררכיים השוו את השינויים השנתיים בגורמי הסיכון ל-CVD אצל הנשים לפני ואחרי המנאופוזה או הניתוחים.
החוקרים מצאו כי השינויים השנתיים בגורמי הסיכון ל-CVD לא היו שונים בין הקבוצות (הם כותבים כי היו כמה מקרים יוצאי דופן, וכי ההבדלים המובהקים שהתגלו בין הקבוצות לא היו בכיוון הצפוי). החוקרים מסכמים כי כריתת רחם, עם או בלי כריתת שחלות דו צדדית, איננה נראית כגורם סיכון משמעותי ל-CVD לפני או אחרי ניתוח אלקטיבי בגיל המעבר; מוסיפים נראה כי כריתת רחם בגיל המעבר לא מגבירה את הסיכון ל-CVD בנשים, דבר שצריך, לדעת החוקרים, להרגיע את הנשים ואת הרופאים והרופאות המטפלים השוקלים כריתת רחם אלקטיבית.
J Am Coll Cardiol. 2013;62(3):191-200
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!