בשלוש כתבות שפרסמה רוני לינדר-גנץ במהלך השבוע האחרון ב”דה-מארקר” היא עוסקת בדיונים בועדת גרמן בנושא השר”פ (לינקים לכתבות בגוף הידיעה). הכתבה הראשונה שפורסמה לפני כשבוע מצטטת את דבריו של מנכ”ל קופת חולים מכבי (שהיא גם הבעלים של רשת בתי החולים הפרטיים אסותא), רן סער, באומרו כי ל”בתי החולים אין תמריץ להתייעל, רק לאשפז… התוצאה היא סיבוכים ומוות”. לדברי סער, הועדה מתמקדמת בעיקר בנושאים הקשורים לבתי החולים ולא בנושאים חשובים כמו הרפואה בקהילה; בהופעתו לפני הועדה הציג מודל חדש שמציע פריש?ה מחדש, רחבה הרבה יותר, של שירותי רפואה בקהילה.

בכתבה השניה שפורסמה גם היא בשבוע שעבר דווח כי נייר עמדה שהגישו 120 רופאי משפחה לוועדת גרמן גורס כי הטיפול בחולים בישראל נקבע לפי עומק הכיס וכי ”העשיר מקבל טיפול לפני העני”. לדבריהם, רפואת המשפחה נמצאת במשבר שעלול להוביל למשבר בכל המערכת הרפואית.

השבוע פרסמה לינדר-גנץ ניתוח משותף שערכו חברת הייעוץ TASC 
ו-Markerweek , הממפה מי יהיו המרוויחים ומי המפסידים אם תאושר הפעלת השר”פ בבתי החולים הציבוריים . לפי הניתוח, המרוויחים הגדולים הם הכירורגים הבכירים ובתי החולים הציבוריים הגדולים, והמפסידים הגדולים עשויים להיות בתי החולים הקטנים והנמצאים בפריפריה, וכן בתי החולים הפרטיים וקופות החולים, וגם… משרד הבריאות והחולים עצמם.

לכתבות לפי הסדר 1, 2, 3