בנשים לאחר מנופאוזה, זריקה יחידה של Bupivacaine לאזור ה-Stellate Gangalion, הביאה לירידה של כמחצית בהיקף גלי חום מטרידים שישה חודשים לאחר החסימה העצבית, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול דמה. ממצאים אלו מבוססים על המחקר האקראי ומבוקר הראשון להערכת השימוש בתכשיר זה להקלה על תסמינים וזומוטוריים על-רקע מנופאוזה.
במחקר נכללו 40 נשים, בגילאי 30-65 שנים, לאחר מנופאוזה טבעית או ניתוחית, עם היסטוריה של תסמינים וזומוטוריים מתונים עד חמורים, שהוגדרו בנוכחות לפחות 25 גלי חום בשבוע. המשתתפות חולקו באקראי לחסימה עצבית (20 נשים) או טיפול דמה (20 נשים).
בקבוצת הטיפול, הנחיה פלאורוסקופית שימשה להזרקת Bupivacaine בריכוז 0.5% לאזור חוליה C6 בצד ימין. בקבוצת הדמה הוזרקו 5 מ”ל סליין לתוך הרקמות התת-עוריות העמוקות מעל C6, במקום הזרקה ל-Stellate Gangalion.
כל המשתתפות בקבוצת הטיפול פיתחו תסמונת הורנר למשך עד שמונה שעות לאחר הזריקה, עדות לחסימה מוצלחת. 18 נשים בקבוצת ההתערבות ו-17 נשים בקבוצת הדמה ענדו מוניטור עורי למשך 24 שעות לפני החסימה העצבית ולמשך שתי תקופות בנות 24 שעות במהלך שלושה החודשים לאחר ההזרקה. המוניטור מדד ותיעד את טמפרטורת הליבה במהלך גלי חום.
המוניטור האובייקטיבי הדגים ירידה של 29% בתדירות תסמינים וזומוטוריים בשלושת החודשים לאחר החסימה העצבית, לא תועדה ירידה בקבוצת הדמה.
הנשים מילאו יומנים יומיים אודות מספר וחומרת תסמינים וזומוטוריים למשך שבועיים לפני הפרוצדורה ושישה חודשים לאחריה. החוקרים לא זיהו הבדל מובהק סטטיסטית במספר גלי החום החמורים בין שתי הקבוצות במהלך שלושת החודשים הראשונים ורק מגמה של שיפור עם זריקות Bupivacaine לאחר 4-6 חודשים.
עם זאת, מספר גלי החום בדרגה בינונית עד חמורה היה טוב יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הדמה (סיכון יחסי של 0.50, p<0.001).
החוקרים כותבים כי בנשים עם תסמינים וזומוטוריים בדרגה מתונה עדה חמורה מאוד שניסו ולא הגיבו לטיפול תרופתי, סביר להמשיך לחסימה עצבית של ה-Stellate Gangalion. העדר אפקט פלסבו בקבוצת הדמה הוכיח כי ישנה השפעה דפיניטיבית לחסימה העצבית הנ”ל.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה- American Society of Anesthesiologists
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!