במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים פרופ’ אילן גולדנברג, מנהל המחלקה הקרדיולוגית במרכז הרפואי על-שם שיבא ושותפיו, על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם תסמינים קלים של אי-ספיקת לב, הפרעה בתפקוד חדר שמאל וחסם הולכה מסוג LBBB (Left Bundle Branch Block), להשתלה מוקדמת של CRT-D (Cardiac Resynchronization Therapy-Defibrillator) יתרון הישרדותי משמעותי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במחקר MADIT-CRT (Multicenter Automatic Defibrillator Implantation Trial with Cardiac Resynchornization Therapy) מצאו חוקרים כי התערבות מוקדמת עם CRT-D בחולים עם דפוס אלקטרוקרדיוגרפי המדגים LBBB הביאה לירידה משמעותית באירועי אי-ספיקת לב, במהלך חציון מעקב של 2.4 שנים, בהשוואה לטיפול דפיברילטור בלבד.
במסגרת המחקר החוקרים בחנו את ההשפעות של CRT-D על ההישרדות ארוכת הטווח במשתתפים במחקר MADIT-CRT. הם השלימו מעקב לאחר המחקר לאורך חציון של 5.6 שנים אחר 1,691 חולים ששרדו (שלב 1), ובהמשך עקבו אחר 854 חולים שנכללו במאגרי הנתונים לאחר המחקר (שלב 2).
לאחר שבע שנות מעקב, השיעור המצטבר של מקרי תמותה מכל-סיבה בחולים עם LBBB עמדו על 18% בחולים בהם הושתל CRT-D, בהשוואה ל-29% באלו שחולקו באקראי לטיפול דפיברילטור בלבד (יחס סיכון מתוקן של 0.59, p<0.001). התועלת ההישרדות ארוכת הטווח של CRT-D בחולים עם LBBB לא הייתה שונה משמעותית בין המינים, סיבות לקרדיומיופתיה, או משך מקטע QRS. מנגד, השתלת CRT-D לא לוותה בתועלת קלינית כלשהי וייתכן אף כי הייתה מסוכנת בחולים ללא LBBB (יחס סיכון מתוקן לתמותה מכל-סיבה של 1.57, p=0.04).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביתרון ההישרדותי של השתלת CRT-D בחולים עם תסמיני אי-ספיקת לב קלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!