במאמר חדש שפורסם בכתב העת Spine מדווחים חוקרים כי שיעור אירועי תרומבואמבוליזם ורידי לאחר ניתוחי עמוד-שדרה משתנה בתלות באבחנה ובפרוצדורה. לאור זאת, חשוב לסווג את המטופלים המיועדים לניתוחי עמוד שדרה לפי דרגת הסיכון ולעקוב אחר אלו בסיכון גבוה לתרומבואמבוליזם ורידי.
מדובר במחקר עוקבה רטרוספקטיבי שנועד לבחון את שיעור אירועי תרומבואמבוליזם ורידי לאחר ניתוחי דה-קומפרסיה של עמוד השדרה וניתוחי איחוי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרומבואמבוליזם ורידי לאחר ניתוחי עמוד שדרה הינה סיבוך חמור, אך טיפול תרופתי מונע אינו נטול סיכונים, עם אפשרות להמטומה אפידורלית. בספרות הרפואית שיעורי תרומבואמבוליזם ורידי משתנים באופן נרחב, עם מגבלות שונות של המחקרים השונים.
מבין 357,926 משתתפים, שליש עברו ניתוח דה-קומפרסיה של עמוד השדרה בלבד, בעוד ששני שליש עברו איחוי של עמוד השדרה. השיעור הכולל של אירועי תרומבואמבוליזם ורידי עמד על 1.37%, אך השתנה באופן נרחב בתלות באבחנה, עם 1.03% במקרים של אבחנה ניוונית מבנית ועד 10.7% במקרים של זיהום בעמוד השדרה. איחוי צווארי אחורי לווה בשיעור מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי, בהשוואה לאיחוי צווארי קדמי, בעוד שאיחוי גבי-מותני קדמי ואיחוי גבי-סקראלי לוו בשיעורים גבוהים יותר בהשוואה לגישות אחוריות מקבילות. גורמי סיכון נוספים כללו חולים בהם בוצע איחוי ארוך של עמוד השדרה וחולים שעברו פרוצדורות מרובות במהלך האשפוז.
40% מהמקרים של תרומבואמבוליזם ורידי אירעו לאחר השחרור מבית החולים ואובחנו בבית חולים אחר.
ממצאים אלו ממדגם גדול של חולים מספקים כלי להערכת היקף הסיכון של החולים, בהתאם לאבחנה וסוג הפרוצדורה.
Spine. 2014;39(11):911-918
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!