אסתמה תעסוקתית, או בשמה האחר, Irritant-Induced Asthma, עדיין קשה לאבחנה ולטיפול, כך לפי הצהרה מטעם ה-European Academy of Allergy and Clinical Immunology, שפורסמה במאמר חדש בכתב העת Allergy ומדגישה את הצורך במניעת חשיפה תעסוקתית לחומרים העלולים להוביל להפרעה הנשימתית.
אסתמה תעסוקתית נובעת מחשיפה לגירויים במקום העבודה. אעפ”י שהמנגנון בבסיס התפתחות המחלה עדיין אינו מובן היטב, נראה כי שאיפת חומר מסוים מובילה לנזק לאפיתל דרכי האוויר, תגובה פרו-דלקתית, ובסופו של דבר, לתהליכי רימודלינג של אפיתל דרכי האוויר. מהעדויות בנושא עולה כי הריכוז של החומרים המזיקים ומשך החשיפה חשובים בהתפתחות ההפרעה הנשימתית.
בשלב זה, האבחנה נקבעת על-בסיס נתונים קליניים והיסטוריה של חשיפה, כמו גם עדויות התומכות בקשר סיבתי בין חשיפה במקום העבודה לגירויים ובין התפתחות אסתמה. באופן לא מפתיע, האבחנה הרבה יותר קלה במקרים בהם עובד נחשף לרמות גבוהות של חומרים מזיקים. הדבר הרבה יותר קשה במקרים בהם עובדים נחשפים באופן כרוני לגירוי ברמה בינונית.
אבחנה דפיניטיבית אפשרית רק במידה וקיים תיעוד של קשר סיבתי בין חשיפה ובין הופעה חדה של אסתמה תעסוקתית. עובדים אלו נדרשים לעיתים לטיפול דחוף. אבחנה סבירה של אסתמה תעסוקתית נקבעת כאשר עובד מפתח אסתמה לאחר מספר חשיפות ברמה גבוהה לגירויים.
חולים עם אסתמה תעסוקתית יכולים ככל הנראה להמשיך בעבודתם, עם טיפול מתאים לאסתמה, אלא אם מדובר באסתמה חמורה או רגישות לחומרים במקום העבודה.
מניעת אסתמה תעסוקתית כוללת בקרת חשיפה, כולל סילוק חומרים מגרים הנישאים באוויר, כמו גם שימוש באמצעי הגיינה תעסוקתיים להפחתת חשיפה לרמה בטוחה. אמצעי מניעה נוספים כוללים הדרכה וטיפול אופטימאלי באסתמה קיימת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!