האם יש מקום לדחות מועד טיפול קרינתי לאחר ניתוח חולים עם גליובלסטומה? (מתוך הכנס השנתי מטעם CNS)

בחולים עם אבחנה חדשה של GBM (Glioblastoma Multiforme) שיעורי ההישרדות טובים יותר עם מרווח זמן בין מועד הניתוח ובין התחלת טיפול קרינתי. לדברי החוקרים, המועד הטוב ביותר להתחלת הטיפול הקרינתי בחולים עם GBM שנוי במחלוקת, כאשר חלק מהמחקרים הדגימו תוצאות גרועות יותר עם עיכוב הטיפול ואחרים מצאו כי עיכוב קל אינו מזיק ואף עשוי להביא לשיפור התוצאות.

כעת, החוקרים אספו נתונים מארבעה מחקרים בשלב 1/2. הם בחנו את התוצאות בחולים עם GBM שלא קיבלו טיפול קודם ונכללו באחד מארבעה מחקרים קליניים. בכל מחקר החוקרים בחנו את Temozolomide עם תכשיר אחר, Enzaturin, Tarceva ו Bevacizumab. בסיכומו של דבר זוהו 198 משתתפים שסווגו לפי מועט התחלת טיפול כימותרפי-קרינתי אדג’וונטי בתוך 29 ימים מהניתוח, בין 30-35 ימים לאחר הניתוח, או לאחר 35 ימים.

מהנתונים עולה כי בחולים עם עיכוב טיפול כימותרפי-קרינתי של 30-35 ימים לאחר ניתוח חל שיפור בשיעורי ההישרדות ללא-התקדמות המחלה (יחס סיכויים של 0.59, p=0.006) ובשיעורי ההישרדות הכוללים (יחס סיכון של 0.47, p<0.001) בהשוואה לחולים שהחלו בטיפול קרינתי בתוך 29 ימים מהניתוח. עם זאת, לא תוארה תועלת לטיפול קרינתי לאחר דחיה של למעלה מ-35 ימים.

מניתוח רב-משתנים מצאו החוקרים כי ההבדלים בשיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לא נותרו מובהקים סטטיסטית בין חולים עם משך זמן קצר או ארוך יותר עד להתחלת הטיפול, אך שיעורי ההישרדות הכוללים נותרו טובים יותר משמעותית בחולים שהחלו בטיפול קרינתי 30-35 ימים לאחר הניתוח. עוד עלה מניתוח הנתונים כי גיל, מדד קרנופסקי, היקף הניתוח והזמן עד לטיפול כימותרפי-קרינתי היו כולם גורמים מנבאים משמעותיים להישרדות הכוללת.

החוקרים כותבים כי חלון הזמנים של 30-35 ימים לאחר הניתוח, במהלכו ניתנים טיפולים כימותרפיים-קרינתיים עם Temozolomide, הוא הטיפול היעיל ביותר. הם מוסיפים כי אין בכוונתם להמליץ על דחיה מכוונת של טיפול כימותרפי-קרינתי בחולים עם אבחנה חדשה של GBM, אלא הומוגניות במרווחי הטיפול המקובל.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה- Congress of Neurological Surgeons

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן