נשים בגיל העמידה המקפידות על פעילות גופנית סדירה מדווחות על איכות חיים טובה יותר והקלה בתסמיני מנופאוזה, כך עולה מתוצאות מחקר מבוסס-אוכלוסיה, שפורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת Maturitas.
בנשים שהקפידו על פעילות גופנית ברמה המומלצת תועדה תפישה עצמית של בריאות גבוהה יותר, עם בריאות יחסית טובה יותר ואיכות חיים טובה יותר, בהשוואה לנשים אחרות באותו גיל.
החוקרים סקרו 2,606 נשים מפינלנד, שנולדו בשנת 1963, כך שהיו בגיל 49 שנים בתחילת המחקר. מבין אלו, 28% עדיין דיווחו על וסת סדירה, 31% היו סביב תקופת מנופאוזה ו-23% לא קיבלו וסת במהלך 12 החודשים האחרונים. לא היו נתונים אודות מצב המנופאוזה של 18% מהנשים הנותרות, מאחר ונטלו טיפול הורמונאלי חליפי.
השאלונים נשלחו בדואר וכללו גרסה מקוצרת של שאלון Women’s Health Questionnaire עם שאלות בנוגע לאיכות חיים ותפישת בריאות, מדד מסת גוף, השכלה ופעילות גופנית. במחצית מהנשים מדד מסת הגוף עמד על מתחת ל-25 ק”ג למטר בריבוע והן הוגדרו כבעלות משקל תקין.
נשים פעילות גופנית הוגדרו כנשים שענו על ההמלצה ל-2.5 שעות בשבוע של פעילות גופנית מתונה או 1.25 שעות של פעילות מאומצת, ואם ערכו גם תרגילי כוח או שיווי משקל לפחות פעמיים בשבוע. מעט למעלה ממחצית מהמשתתפות במחקר (51%) ענו על ההגדר של פעילות גופנית.
בנשים הפחות פעילות תועדה שכיחות גבוהה יותר של מדדי חרדה ודיכאון שהיו גבוהים יותר, כמו גם תסמינים סומאטיים למעט תסמינים וזומוטוריים וקשיי זיכרון וריכוז. תסמינים וזומוטוריים, או גלי חום, היו נפוצים יותר בנשים פחות פעילות לפני תקנון למדד מסת גוף והשכלה , אך לאחר תקנון לגורמים אלו, לא תועד הבדל מובהק סטטיסטית.
בסיכומו של דבר, בנשים פעילות יותר תועדה תפישה עצמית של בריאות שהייתה גדולה יותר ואיכות חיים כולת טובה יותר, בהשוואה לנשים אחרות באותו גיל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!