מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את השימוש בתרחיף אנטרלי לטיפול בחולי פרקינסון (מתוך הודעת חברת AbbVie)

מנהל המזון והתרופות האמריקאי הודיע על אישור תכשיר אנטרלי המשלב Carbidopa/Levodopa (DUODOPA) לטיפול בתסמינים מוטוריים בחולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת, כך לפי הודעת חברת התרופות.

Duopa מכיל את אותם מרכיבים פעילים כמו טיפול פומי בשחרור-מיידי ב-Carbidopa ו-Levodopa, אך ניתן בתרחיף המגיע ישירות למעי הדק דרך צינור המוחדר במהלך פרוצדורת PEG-J (Percutaneous Endoscopic Gastrostomy with Jejunal Extension).

האישור מבוסס על מחקר בשלב III בן 12 שבועות, כפל-סמיות, רב-מרכזי, בו נערכה השוואה של היעילות והבטיחות של תרחיף אנטרלי אל מול טיפול פומי, בשחרור-מיידי של טבליות Carbidopa-Levodopa ב-71 חולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת.

במטופלים בתרחיף הזמן בו התסמינים לא היו בשליטה היה פחת משמעותית לאחר 12 שבועות ב-4 שבועות, עם ירידה ממוצעת של 1.9 שעות בהשוואה לטיפול בטבליות בשחרור מיידי של Carbidopa-Levodopa.

התרחיף הביא גם לשיפור בזמן הממוצע בו התסמינים היו בשליטה, ללא דיסקינזיה מטרידה, בהיקף של 4 שעות לאחר 12 שבועות, עם עליה ממוצעת של 1.9 שעות בזמן בו התסמינים היו בשליטה, בהשוואה לטיפול פומי בטבליות בשחרור מיידי של Carbidopa-Levodopa.

האירועים החריגים הנפוצים ביותר (מעל 7% בהשוואה לטיפול בשחרור-מיידי) כללו סיבוכים בעקבות הכנסת ההתקן, בחילות, עצירות, אודם באזור החתך, דיסקינזיה, דיכאון, הפרשות לאחר הפרוצדורה, בצקת היקפית, יתר לחץ דם, זיהום בדרכי נשימה עליונות, כאב באורופרינקס, תמט, מצב בלבולי, חרדה, סחרחורות ובקע סרעפתי.

המומחים מסבירים כי לאור המהלך הטבעי של התקדמות מחלת פרקינסון, לרוב קשה יותר ויותר לטפל בחולים לאורך זמן, בעיקר בשלבים מתקדמים. מכאן החשיבות הרבה של פיתוח טיפולים חדשים לאוכלוסיה זו.

מתוך הודעת חברת התרופות AbbVie

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן